היה לי חלום אתמול בלילה, ובחלום הייתי כוס של גינס
פרצתי אל תוך זרם התודעה כאשר נשפכו לתוכי 500 מ"ל של בירה אירית משובחת. הוגשתי אל הלקוח העלוב שחושב שמגיע לו הכול. יושב שמה בבגדים המצוחצחים שלו, בולס את האוכל השמן שלו בגסות, לא מייחס חשיבות ללכלוך שהוא משאיר אחריו. חושב שבגלל ה50 שקל המסריחים שהוא שם על בירה והמבורגר, הוא מלך העולם הערב...שיילך להזדיין חשבתי לעצמי במקום בו אמור להיות מונח המוח שלי, שכמובן לא נמצא שם, כי אז לא היה אפשר לשתות מתוכי. חוץ מזה, אין הרבה שימוש במוח כשאתה כוס.
שפתיו נגעו בי בפעם האחרונה, בלגימה של היסוס שנגמרה בפרידה שהשאירה אחריה רק שאריות של קצף מר. נחטפתי במהירות והוטחתי על מדף יחד עם שאר הכלים המנוצלים. מי לא היה שם - צלחת להמבורגר, קערית לסלט, קופסאת סכו"ם, סכיני מטבח...בקיצור, חגיגה אחת גדולה, כור היתוך יפייפה.
הפכו אותי, ותקעוני במקומי, שלא אנוע חס וחלילה, מהספוט ששמור רק לי בבאסקט הכוסות. הבטתי סביבי, הפוך עדיין, ראיתי כוס לף הפוכה, בקושי מצליחה להתפס בקצוות הריבוע שלה ולהחזיק מעמד. זוג צ'ייסרים הביטו בי וחייכו, אך רק לרגע חטוף - מיד לאחר מכן השיבו את תשומת הלב שלהם בחזרה לריבוע המשותף אותו הם חולקים.
הבאסקט החל לנוע לעבר מכונה אפורה וגדולה. הונחנו כולנו בפנים, הפוכים, ורגע לאחר מכן - גג המכונה הלם בחוזקה בתחתיתה, ונשארנו בעלטה.
זרמים של מים רותחים החלו להשפריץ מכל עבר, לא חסים על אף כוס. פתאום קלטתי שווינשטפן אחד לא נהפך. המסכן כמעט ונחנק למוות משילוב קטלני של מים רותחים וסבון כלים זול, ועכשיו כיוון שלא עבר את התהליך כראוי, יצטרך לעבור אותו שוב מההתחלה כאשר נסיים עם הסבל הזה.
סוף סוף סיימנו, בייסורים קשים הונחתי שם, התייבשתי.
לא עבר זמן רב, והנה החלנו לנוע שוב.
מצאתי את עצמי באותה הפוזיציה שוב. הנה מתקרבת אליי היד הגדולה, הגיע הזמן לשחק את המשחק היחיד שאני יודע לשחק, שוב.
התעוררתי מהחלום, שלא היה חלום כמו שהיה פשוט יקום מקביל, מצאתי את עצמי שוטף כלים ב4 לפנות בוקר.
מצאתי את עצמי חוזר הבייתה מותש וכותב את הפוסט הזה ב5 וחצי לפנות בוקר.
מצאתי את עצמי הולך לישון כאשר יש אור בחוץ, שוב.
היה יכול להיות נחמד, להיות איזה גינס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
