שלשום הגעת הביתה ואני בדיוק חיפשתי לברוח משלי אז יצא שמצאתי את עצמי מכורבלת בך לפנות בוקר. למחרת אחרי המכללה שוב באתי וישנו יחד צהריים. כשהתעוררתי עטפת אותי והאכלת אותי בוואפל קליק וזה היה כל כך מתוק מצדך שנמסתי זה באמת היה האפטר הכי טוב שהיה לנו וזה עשה לשנינו כל כך טוב. אני שונאת כ"כ כאפות מציאות, שונאת שבוע חדש, שונאת להיות בבית (רוב הזמן). בא לי להתעורר בבוקר ולהתרגש ממה שאני הולכת לעשות, נמאס לי לקום ולשנוא את כל מה שסביבי. השגרה הזאת מכלה את כל מה שעושה לי טוב ואני חושבת שניתן לומר שזו התקופה הכי מסריחה שהייתה לי בחיים. חברות טוענות שאני פשוט צריכה לעשות סקס, אבל אני טוענת שאני פשוט צריכה נתיב בריחה.

הלוואי שהשבוע הזה יחלוף מהר.

נוט טו סלף למען שבוע טוב יותר לי ולציבור: לא לשכוח- עם טייץ שמים חוטיני!!!