אתה יודע, היתה לי מין פנטזיה מוזרה היום בבוקר. רציתי שתהיה לידי, ורק תסתכל עליי - ממש תבחן אותי לפרטי פרטים. איך השיער שלי מבולגן על הבוקר, באיזו תנוחה הגוף שלי שרוע כשאני ישנה, איזה הבעות פנים אני עושה בלי לשים לב. רציתי שתבחן אותי כמו שבוחנים משהו שמופלא בעיניך. רציתי את זה כי אני מרגישה שאתה חושב שאני מופלאה. אני לא כל כך יודעת איך להגיב להודעות הנפלאות שלך, ולרוב אני מגיבה מילים שמהצד שלך אולי נשמעות מתחמקות מלהשיב געגוע. אבל בעצם אני רוצה לשלוח לך את כל כולי עם עשרים סימני קריאה, ולמעוך אותך, ולהתכרבל בתוכך, ולתפוס לך את הראש ולהביט לך ישר לעיניים היפות האלה שלך. אתה נהדר, נמר, ואתה שלי. מזל שיש אותך.

נמשים

(חזרנו ובגדול)