לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אי אפשר להגיד לצ'יפס על האש: "נו"

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

על אלכס וקצת גם עליי


אלכס שכבה על המזרון המלוכלך, לבושה במכנסי טריקו שחורים, צמודים עד אימה, ממש עוצרי נשימה - מילולית, היא התקשתה לנשום בהם.

 

היא התכסתה עד קצה הצוואר בשמיכה המאולתרת שהגנה עליה מהקור שבחוץ, מתכרבלת, ספק עם עצמה ספק עם דמות דמיונית שבדתה, מישהו שהייתה רוצה שיהיה שם איתה. מישהו להתקרב אליו צמוד צמוד עד שתוכל להרגיש את נשימותיו על צווארה, והוא יוכל להרגיש את הלב שלה דופק מהר מהרגיל כשיכרוך את ידו סביבה, ויוכל לתהות למשמעות הדבר. מישהו לנדוד איתו משינה טרופה לערות מנומנמת שהיא החלום הטוב ביותר שיכלה לדמיין.

 

אלכס הסירה את הכיסוי האטום שבגג האוהל וחזרה לשכב, כפות ידיה תחת ראשה. האוזניות פיזמו לה שיר שכתב בחור שהיא מעריכה לבחורה שהוא אוהב. היא שמעה לעצתו והסתכלה על הכוכבים, ממש ריכזה את מבטה בהם. ואז הרפתה בבת אחת, מדמיינת שהכוכבים אכן זורחים רק בשבילה ובשביל כל מה שאי פעם עשתה.

 

אלכס לא ידעה אם היא אהבה אותו אפילו. כלומר, היא שיערה שיהיה לה טוב איתו יותר מאשר עם אחרים. אבל היא ידעה שעליה להפסיק לחשוב על זה בטרם משהו מהסיפור המסובך הזה ישאיר אותה מצולקת. היא העדיפה להסתפק במעט שהיה לה, שנהנתה ממנו מאוד, מאשר לשקוע בציפיות אימתניות שישקיעו אותה איתם.

 

אלכס היא בחורה טובה, או לפחות ככה היא היתה רוצה לחשוב. היו כמה שהחמיאו לה מחמאות רבות משמעות מידי פעם, אבל היא סברה שלרוב זה מכיוון שרצו ממנה משהו. היא, בכל מקרה, הרגישה אדירה. מלאת פוטנציאל להיות ״משהו״, אבל היא לא ידעה מה. היא אף פעם לא הרגישה מיוחדת. אולי שונה, אולי אפילו שונה לטובה, אבל אף פעם לא מיוחדת.

 

אבל היא התנחמה בזה שתמיד יש לה את עצמה, ועוד כמה עוברים ושבים בחייה, משתנים, מתחלפים, באים והולכים. את אלו ששרדו אותה לאורך הרבה זמן היא העריכה יותר מכל. לכן זה כאב לה כאבי תופת כשגם הם נעלמו אחד אחד. 

 

אלכס קמה וסגרה את האוהל. היא ישרה את השמיכה והשתחלה מתחתיה, רגל ארוכה אחרי רגל ארוכה. היא חזרה לאותה פוזיציה עוברית שהיתה מכורבלת בה קודם והכניסה את האוזניות לאוזניה, דומעת עם השיר את דרכה לעולם של חוסר מודעות, ממלמלת עם השיר בטירוף של קרני אלפא ושניות שלפני ההירדמות, את המשפט שהאמינה בו בכל ליבה.

נכתב על ידי , 30/8/2011 20:34   בקטגוריות טיולים, כנות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SteveTheSquirrel ב-31/8/2011 20:50
 



מספרים


1 הוא מספר החברות האמיתיות שיש לי

2 הוא מספר המורות שלא שונאות אותי. הוא מספר המראות שיש לי בחדר.

3 הוא מספר האחים שיש לי. הוא מספר השעות שישנתי היום בלילה. הוא מספר הימים שנשארו עד תחילת השנה הקשה ביותר בביה"ס.

4 הוא מספר השעות נטו שאני אדריך בצופים

5 הוא מספר זוגות נעליי הקונברס אול סטאר שהיו לי אי פעם (הן נשמרו בקנאות)

6 הוא מספר הכיתה שלי

7 הוא מספר הבנים שיש לי בכיתה, אחרי שסילקו את השאר

8 הוא מספר השעות השבועיות שיש לי מכל מקצוע מורחב - כימיה + פסיכולוגיה-קרימינולוגיה

9 הוא מספר ההופעות החיות שהייתי בהן - שזה לא מספיק, כל עוד קולדפליי (עוד לא) נכלל ברשימה הזו.

10 הוא מספר השעות ברוטו שאני אשקיע בצופים כל שבוע

 

14 הוא מספר השעות השבועיות שאני אבלה בתוך אוטובוס

16 הוא מספר השעות שיעברו מהרגע שאעזוב את הבית כל יום שלישי ועד שאחזור אליו

18 הוא מספר השעות שנותרו לי עד המבחן הגורלי במתמטיקה

 

25 הוא מספר השקלים שאני צריכה לשלם כל שנה כדי לזכות באינטרנט בבית הספר

30 הוא מספר האגורות הדרושות כדי לצלם דף

46 הוא מספר שעות הלימוד השבועיות שלי

75 הוא הציון המינימלי שאני צריכה לקבל במבחן מחר

365 הוא מספר הימים בשנה. 109 הוא מספר הימים בהם לא אתעסק בצופים

398 הוא הסכום השנתי שכנראה אשלם על אוטובוסים

622 הוא מספר השירים שיש לי באייפוד

680 שקלים זהו הסכום השבועי שהייתי מרוויחה אילו היה לי זמן לעבוד את מספר השעות המקסימלי שאני חוקית לעבוד

1781 הוא מספר הכניסות לבלוג שלי מה28 באפריל ועד עכשיו

 

0 הוא הסכום שאני מרוויחה בפועל

0 הוא הציון הכי נמוך שקיבלתי אי פעם

0 הוא מספר בני הזוג שאהבו אותי במשך יותר ממספר יומיים

0 הוא מספר מכשירי הmp3 / אייפוד שהיו לי ולא שברתי

0 הוא מספר הכשרונות שלי

0 הוא מספר הדלתות מהחדרים בהם גרתי לאורך השנים שלא נטרקו

0 היא כמות הימים בשנה בהם לא כואב לי שום דבר

0 הוא מספר המיליליטרים של קרם גוף שנשארו לי

0 הוא אני.


נֶמָשִׁים

"גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים 24/7, 12 חודשים"

 

משהו קטן וטוב: מחר, להצלחה או לכישלון, אבל מסיימים עם המבחן הזה במתמטיקה כבר!

 

עריכה: סיימתיסיימתיסיימתי מבחןמבחןמבחן חופשחופשחופש עכשיו

נכתב על ידי , 27/8/2011 19:31  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אל תחפשו אותי. ב-30/8/2011 17:13
 



תינוקת של ממש


שיני הבינה שלי צומחות. אני חושבת כמה זה אירוני שלאנשים טיפשים כמוני צומחות שיני בינה. אני שוכבת על המיטה ובוכה בדיוק כמו תינוקת שצומחות לה השיניים. בדיוק ככה. השוואה אחד לאחד. כואב לי הפה, וכואבות לי הברכיים עם הדלקת והצוואר עם מבנה העצמות הדפוק והידיים והראש מסוחרר מלחץ הדם הנמוך. כואב לי וכואב לי וכואב לי. ואני בוכה ובוכה. כאב פיזי הוא גרוע יותר מנפשי. בכי לא מרפא אותו. "כשאת בוכה את לא יפה", אני חושבת. הם אומרים. אני לא כזו מציאה ממילא, ככה שאין לי מה להפסיד.

דווקא ביומיים האחרונים כמה אנשים שחשובים לי דיברו איתי כשהם בכו, או לפחות היו קרובים לזה. עשיתי את המיטב שביכולתי לעזור להם. אין מה שהם יוכלו לעשות כדי לעזור לי עכשיו. אפילו תרופות לא משפיעות. וכואב לי. ואני שומעת את fix you ורק מקווה שיכלתי לתקן את עצמי.

 

נֶמָשִׁים

וכואב לי וכואב לי וכואב לי. ואני בוכה ובוכה.

 

משהו קטן וטוב: עמכם הסליחה, אבל אין כרגע.

 

עריכה:

משהו קטן וטוב 2: חחחח, אני כל כך מצחיקה את עצמי! בכיינית מצחיקה שכמותי. לשון

נכתב על ידי , 26/8/2011 16:15   בקטגוריות כואב, דמעות, כנות, תסכול  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 5 דברים טובים שקרו לי היום. ב-26/8/2011 16:29
 



לדף הבא
דפים:  

28,131
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חינוך , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנֶמָשִׁים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נֶמָשִׁים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)