לא רוצה לקום יותר.

רוצה שקט.

רוצה לצום.

רוצה שלווה ושקט נפשי.

רוצה ביטחון ושהפחד יעזוב כאילו הוא לא היה.

רוצה חיבוק חזק ואוהב.

רוצה חברה שתיתן יד ותבין, שתבין באמת בלי ביקורת מיותרת.

רוצה את האנשים שאני אוהבת בחזרה סביבי.

לא רוצה יותר לקחת כדורים ש"יסדרו את האיזון הכימי במוח".

לא רוצה יותר בחיים לראות את הפסיכיאטר.

לא רוצה יותר בחיים לראות את הדיאטנית.

לא רוצה שישלחו אותי לפסיכולוגית

אני רוצה להיות מאושרת

אני לא עדכנתי הרבה זמן כי קרה כל כך הרבה, כל כך הרבה רגשות שגרמו לי רק 

לשכב במיטה ולא לזוז.

אני באמת מפחדת 

מה אכלתי:

בוקר:אמורה לאכול קופסאת קוטג ו2 פרוסות + מעדן : ברור ששיקרתי וזרקתי לבפח.(דיאטנית מטומטמת)

ביינים:X

צהריים: כוס אורז + חזה עוף = 300 ק'ל (דיאטנית + הורים מטומטמים)

ביינים: 

ערב: 

הולכת לשטוף את המכונית של אמא - קצת כסף ושריפת קלוריות 

ואתם? אתם תמיד כאן. מעודדים, תומכים ועוזרים. תודה 3>

הדמעות מתחילות למלא את העיניים. טיפה ועוד טיפה מתחילות ליפול. 

הדמעות נפסקו. אין טעם לבכות.

והנה עוד כדור שמדכא כל רגש אפשרי. היא הכריחה אותי לקחת ולחכות 15 דקות לידה. מטומטמת.

ומבפנים אני נשברת. יומים מחורבנים מבחינת אכילה. מחר דיאטנית לפחות הם לא ידעו שירדתי הרבה 

בהצלחה יפות ! 3>

יומים מחורבנים. אני שבורה ומותשת. רוצה להישאר בחדר בלי לצאת, שאף אחד לא יראה אותי ואת השומנים שלי.

נכשלתי בספורט( הזוי ) אז יומים יש לי יום מרוכז בספורט. שריפת קלוריות כל הבוקר. מקווה להצליח לקום בבוקר.

בהצלחה לכולם ! 3> תשארו חזקות וממוקדות