אחרי תקופה לא קלה, לא ברורה, לא וודאית בין צ'כיה לישראל...

אני העלתי קטעים ישנים שאהבתי וגרמו לי לחייך קצת וגם להיות עצובה בו זמנית.

אתם יודעים, לאחר שאנחנו נזכרים באותם אנשים שהיו חלק מהחיים שלנו והם אינם עוד זה יוצר מין מציאות מקבילה שבה אתם רואים את החוויות המשמעותיות קורות ממש לנגד עינכם.

זה קצת מדהים.

לצערי, לא מצאתי את הטיוטה שאני חיפשתי עוד בפעם הקודמת שעדכנתי. פוסט שרשמתי על אדם עם ניוון שרירים שנכנס אליי לעבודה.

אם אתם מעוניינים בעדכונים על הגברים בחיי-

הראשון- אני והוא עדיין בקשר טוב, כמו תמיד. הוא ואני במערכת יחסים עם שני אנשים מדהימים.

הספרדי- תאמינו או לא, יותר נכון תאמינו כי הספרדי הוא בחור מקסים, הוא התחתן לפני כחצי שנה עם בחורה חמודה בשם מישל ועבר איתה לאנגליה חזרה. 

במקביל שהוא יצא איתה יצר איתי קשר אם אני רוצה לשבת איתו לקפה ולשבת לו על הזין לפני שהוא חותם עיסקה. לא תודה חמודי.

אני לא יודעת אם האובססיביות הזאת לקריאות מהעבר זה רק איתי או שהוא עם כל בחורה שהוא יצא איתה בישראל אחריי....הממ...בחור נחמד אכן.

סנואו- ילד יפה שלי, נפש עדינה וקסומה אחת, איך אני מתגעגעת לריסים שלו. לא ראיתי אותו כבר כמה וכמה וכמה חודשים טובים, גם ראשון הפסיק להיות בקשר איתו ואין לי כלל עדכונים על אודותיו. בהחלט מעניין מה הולך...בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא פיתח אובססיה חדשה שמדגישה עוד יותר את הדבר שמרחיק ממנו אנשים הכי הרבה- הוא ממש אבל ממש הלך לחדר כושר וניפח את עצמו יותר, מה שגרם לאנשים להרתע ממנו יותר.

נשוי- לא יודעת, לא בקשר איתו.

יונתן- מזל טוב, נולדה להם ילדה שלישית, עם שם שאני בחרתי. הייתי בקשרק איתו עד השנה שעברה, בעיקר לשמוע מה שלום האחיות שלו כיוון שהם לא בקו הבריאות. לאחר שהשתלת הריאה עברה בהצלחה אצלן, הקשר נותק.

כרגע אני עדין במערכת יחסים עוד אותו בחור מהפוסט האחרון העדכני שלי, נסיך אמיתי, שמוצא את זה קשה יותר ויותר שאני רק רוצה לברוח מהארץ.

כן, הנפש שלי בוערת, בוערת למגע ולחוויה אחרת. הלימודים טרם יצאו לפועל. אמא שלי עברה בעיות בריאותיות. 

העובדה הזו שמה לי עצור גדול והשקעתי בה יותר מבי, המצב לאחר מכן לא איפשר מעבר שלי לחו"ל.

נכון לכרגע אני אמורה לעבור לבלגיה בתחילת שנה הבאה, יחסית.

אני עובדת על הצרפתית שלי ואת ההולנדית אני מקווה ללמוד יותר מאוחר באוניברסיטה.

המעבר מלחיץ אותי, אני לא אשקר. זאת לא צ'כיה- בועה סגורה, עם הומוגניות מסויימת, אווירה שמתאימה לי כמו כפפה, שפה שבה אני יכולה להבין מבלי לדעת את שפת המקום בפועל בגלל הדמיון שלה לרוסית, אטאיסטיות כמעט מוחלטת והומור שחור משחור.

אפשר לבקש משהו טוב יותר מזה?

לדעתי לא.

ושם יש בירה מצויינת שזה עוד יותר עוזר למחייה.

גם בבלגיה הבירות אדירות, לדעתי עולות לחלוטין על הצ'כיות, שלמרות שהן מנסות להיות מגוונות, הגיוון, כמו באוכלוסיה, לא באמת קורה.

כן, נכון יש שם ויאטנמים וטורקים...אבל זה כמעט פחות או יותר מה שקורה.

בבלגיה הכל שונה, בפרט בבריסל היכן שאני אמורה לעבור. 

בריסל הזאת לא רק הבירה של בלגיה, אלא של האיחוד האירופאי עצמו.

מדוע ולמה בריסל זכתה לכבוד הזה? נו, זה כיוון שהבלגים הם יצורים בירוקרטים.

מאוד.

מישהו קרא את המדריך לטרמפיסט לגלקסיה?

אני מתארת את היצורים הבירוקרטים האלה, שמחליטים יד ביד עם מרקל מה יהיה כוולגונים.

צריך אופי מסויים להיות תחת בירוקרטיה כזאת. ועוד בירוקרטיה, עם הגעתי יתונפק לי תעודת זהות בלגית, שכל איש מעל הגיל 12 חייב לשאת בכל עת וזמן...אחרת ישלח ללפחות 12 שעות כלא (?!).

הכל נסגר שם עד השעה 7 בערב. אין הרבה זמן לחיי חברה הא?

קצת מוזר בהתחשב שהגישה שלהם לסמים וזונות זהה לזו של השכנה שלהם, הולנד.

אני מניחה שבחירת הבחורות שלהם זהה לשכנה האחרת שלהם, צרפת וןהם אוהבים אותן על הצד הטבעי יותר, כי ממה שראיתי...אם בצ'כיה הייתי מאוכזבת בגלל מבחר הגברים וחתיכים באמת דל, למי שיש זים בין הרגלים והוא בעל מראה ישראלי ממוצע (גוף בנוי טוב, בלי אימונים, פנים נחמדות וזיפים) יכול להיות שם מלך העולם, בראד פיט. אבל הנשים בצ'כיה, אוי אוי, הנשים. כוסיות. לא גבוהות כמו בהולנד או שוודיה, אבל יותר בכיוון הרוסיות. מטופחות, מתוקתקות וממש, אבל ממש, מעל הרמה של הגברים.

בבלגיה זה פחות המצב.

הנשים שם טבעיות יותר, נמוכות יותר, שמנמנות יותר...אבל מי יכול  להאשים אותן עם הבירה, הצ'יפס, השוקולד והוופל הבלגי?!?!?!

בדיוק.

זה מה שאני חשבתי.

לעומת זאת הגברים זה בהחלט שיפור בהשוואה לגברים הצ'כים במראה. 

שילוב של צרפת והולנד יחד.

גבוהים כמו ההולנדים (ייישששש) ובעלי עור כהה כמו הצרפתים (יייאאאייי).

אבל הרבה פעמים השילוב בין שני העולמות של הגזע הארי ועכברושי הביוב של פריז יותרים מראה לא אחיד של תויי פנים קטנים ותווי לסת ענקיים. להוסיף לזה שהם גבוהים בצורה יוצאת דופן (כל מי שהיה בהולנד וביקר מחוץ למרכז אמסטרדם יודע על מה אני מדברת).

אז הרמה בין הגברים לנשים מתאזנת.

מה שלא מתאזן לי זאת הגישה שלי!

בצ'כיה הרבה יותר קל להכיר אנשים.

א. לשבת עם מישהו זר לבירה זאת לא בושה, וגם אם אתה פותח בבדיחה כבר הנקודות לזכותך.

ב. לאנשים ובעיקר לגברים הצ'כים יש הומור גס, שחור ומכוער, ביוק הקאפ אוף טי שלי. היו לי יותר חברים גברים מנשים שם.

כי יותר קל להתחבר עם מכוערים וגם כי, הם כיפיים. הרבה יותר מהבנות.

ג. הם מעריכים שמנסים לדבר כצ'כית איתם למרות שקשה לך.

אני לא יודעת ולא חושבת שבבלגיה יעריכו את כל הדברים האלה ושהדבר הזה יהיה קיים.

במרכז אירופה כמו במרכז אירוה, ובפרט במקום כזה בירןקרטי...אני אצטרך לשנות הרגלי הכירות מהר.

מה אתם חושבים?

האם מישהו בכלל ביקר בבלגיה?

מה שמעתם על בלגיה?

אתם יודעים משהו על בלגיה חוץ מהבירה, הוופל, השוקולד והילד המשתין?

בדיוק. גם אני לא.