דברים שרציתי לומר

בימים האחרונים כשהעמקתי בספר שלי שאין בי כוונה לשתף את שמו כי חפרתי עליו ומישהו יקשר , עברתי איזה שינוי או משהו לא מוסבר , בעיקר משהו לא מוסבר , החלתי לחשוב כאילו אני כותבת , לדבר על עצמי בגוף ראשון אבל רק בלב , להרגיש משוררת ולרצות לכתוב עמודים על גבי עמודים שלי - ממני לאנוכי.

התחלתי להתגעגע לשיחות עמוקות שהייתי מעבירה עם אנשים , להפתח באמת ולהרגיש את העור נושל ממני חתיכה חתיכה כאילו הזמן עובר עליי אבל רק מבחוץ , ואמרתי , איך אני מסתדרת בלי השיחות שכל כך אהבתי פעם , שהייתי יכולה לשבת שעות עם בן אדם שפגשתי עכשיו ולדבר על מה שבאמת כואב לי , ופתאום - ריק לי , ואין הרגשה , ואין דמעות שעולות בגרון , והנושאים פשוט לא נוצרים , ואני מנסה להבין אם זה סבא , או הבלוג שהיה לי לחבר יקר , אולי יקר מידי ... אז אני לוקחת פסק זמן (ושוב נזכרת בסבא ואומרת לעצמי - יהיה בסוודר) מהבלוג , ונתראה בשמחות