כי אני על סף בכי כל היום
כי אני מיואשת מהחיים ושום דבר לא ניראה כאילו דברים הולכים להשתפר
כי אני מרגישה רע עם עצמי ורע עם כמעט כל השאר
כי אני לא מראה את זה ואם כן זה לא נלקח ברצינות אז אני עוברת הלאה
כי חזרתי אחורה 3 שנים לתקופה שהרגשתי לאפחד לא באמת אוהב אותי (או שזה אפעם לא הפסיק)
כי התחלתי לבלוס והבטן מתפוצצת לי
כי אני לא חושבת שיש לי זכות להרגיש מסכנה
כי אני לא מפסיקה לחשוב על כל החברה מהדרום
כי אני לא יכולה לחכות כבר שהיא תוציא אותה #%@$^#%&^
כי תמיד יש בי את הצד הפסימי המזדיין הזה שלא נותן לי מנוח
כי אני אמשיך לכתוב דברים עד שאני אמצא איזה פאנצ' ליין
כי זה לא אשמת מי שנפגע , וככה זה תמיד , והחיים לא הוגנים
כי הייתי רוצה לסוע רחוק רחוק ולחזור כשהכל נגמר בלי לדעת מה קרה פשוט להתעלם
כי כל כך קשה לגור כאן
כי אני כל כך פטריוטית וציונות ואני אוהבת את הארץ היפה שלנו שיש בה הכל
כי למרות זאת לפעמים אני מתפללת שלא הייתי נולדת כאן בכלל ומרגישה את השייכות ומחויבות הזאת
כי לפעמים הכל זה קצת יותר מידי
כי אין לי יותר מה להגיד
כי כל הדברים כבר נאמרו
כי ככה
כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר אז בעולם הזה עצוב לנו יותר