דברים שרציתי לומר
הלוואי והייתי עמוק |
 כינוי:
בת: 28
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2014
סימן
עת שותפתי רחצה את אבק מחנות ההשמדה מעל גופה במקלחת חדר בית המלון שלנו בורשה, עמדתי מול החלון צופה על העיר הצבעונית והתוססת שלמרות כל העכשוויות ניראת לי קודרת וצבועת פנים. עמדתי לבושה בחולצת הפסים הקשיחה שהגנבתי מארונו של סבא לפני שנה וחצי בעך, כשעוד היה לה את הריח שלו... ובעודי עומדת ומנסה להבין למה האקס ממרר את חיי, השותפה לא מדברת איתי רוב היום, המדריכה לקחה אותי כשעירה לעזאזל וכל תמצית החברים שלי מסתכמת ב2 אנשים שאחת לא יצאה למסע בכלל, מיששתי את צוארונה של חולצתי הזקנה אותה כבר לבשתי פעמים אחדות, ולפתע נפלה מתוך כפליה פיסת עץ בלתי מזוהה שלאחר הרמה ובחינה קלה התגלתה כקיסם עץ דקיק שסבי תמיד הסתובב איתו בין השיניים. שכחתי לציין כי אמש מהמקרה הנ"ל שבנו אל המלון מאיזשהו אתר השמדה אחר ובעודי בוהה בשמי הלילה מצופי הכוכבים של פולין הבחנתי בכוכב נופל שחצה את הכחול העמוק ונחת אי שם בשדות האורז של סין לבטח, כהרגלי עצמתי עייני וניסיתי לנסח משאלה לא רציונלית וילדותית כפי שעושה אני לעיתים קרובות, בקשתי לכדלהלן "אתה שם בשמים, או בשדות האורז של סין, תן לי סימן שסבא יודע שאני כאן, וגאה בי". נחזור ליום הלמחרת, עת הבחנתי במעט סיבי העץ הצפופים והמחודדים שנפלו מצווארונו של סבא שעתה הפך צווארוני, דמעות הציפו את עיני והודתי לו באשר הוא בשמים או בשדות על כך שהמקרה לא קרה בנוכחותה של שותפתי שתיבדל לחיים ארוכים, אלא כששהייתי במחיצת עצמי בלבד ויכולתי לבכות תמרורים כרצוני. הבטתי בשמי הערב של פולין הנשקפים זהים למדי מחלון ביתי ואמרתי בלב בלחישה תהומית "היי סבא, תודה שאתה כאן איתי, תודה שהלא השארת אותי לבד, אני אוהבת אותך, המון, תמסור דרישת שלום לנספים שבעקבותיהם אני כאן"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
