ופתאום אני צריכה להתמודד עם זה
ואני מרגישה כאילו הדבר האחרון שאני עושה זה להתמודד
אני מתחמקת ומתעלמת , אני צוחקת ומשתדלת להעלות את הזכרונות הנעימים
ואת הפחות נעימים לדחוף פנימה איפה שאני כבר לא ממש חושבת
והכל פתאום שחור לי שם כאילו לחשוב עליו יפגע בי
ואני לא אדע להתמודד כי אני בסך הכל ילדה קטנה שאיבדה
ותמיד כשחשבתי שצריך לאבד בשביל להעריך האמנתי שזה נכון וזה מחזק
אבל אני מעדיפה לא להעריך ולא לאבד כי שניהם ביחד מכבידים עליי כל כך
אתה ששם עמוק בזיכרון ובתודעה שלי יודע שאני כותבת אליו
כבר שמתי מכתב אחד בתוך הקבר
אתה יודע כל מה שאתה צריך על איך שאני מרגישה עכשיו , מבחינתי
נכון שראיתי אותם שמים את הארון הקטן להפליא בתוך האדמה הבוכיה
אך מבחינתי אתה עדיין חי , עד שיוכח אחרת
בכל מקום אחר אתה אינך עוד
אתה רק זיכרון חזק מימים תמימים ורועשים יותר שישאר איתי לנצח
אני נשבעת שאני לא אגמור ככה
אני אהיה בתודעה ולא אלך בתרם הספיקותי לומר את מילותי האחרונות
אני ארקוד את החיים האלה ואני אגרום לכל בנאדם שהלך להיות שווה משו
אני אפיק את המיטב מהשנים שנותרו לי ואני יזכר כגדולה
אני אשרת את העם ואני אציל חיים ונפשות
כמו שאתה עשית בימים הרחוקים האלה של המלחמות בין כולם לכולם
אתה נקודת ציון בזמן ובחיים שלי,
אתה שמור לעד בצנצנת אמונות והבטחות
אתה תיהיה פה תמיד כי אני מרגישה אותך ורואה את התמונה שהיא שמה
מעל המקום שלך ששימש רבים בשבעה למרבה הפתעתי
אין לי כבר מה לומר שלום כי אמרתי בשבוע האחרון יותר מידי כאלה
אין בי דמעות ה' יודע למה
אולי הן עוד יגיעו
אבל אין דבר
כי הדברים החשובים שמורים במקומות שאין מהם מוצא
אצלי עמוק בלב
אתה שברת לי את החיים לשניים , לפני שהלכת ואחרי כן
אתה פה שומר כמו תמיד שאני לא ארעיש לשכנים או מה שידעתי שאתה בעצם עושה תמיד
מגן עליי
אני אוהבת אותך ואני אמשיך לומר זאת עד שיוכח אחרת קברניט שלי