אני מרגישה שאני מתפוצצת ...
אולי זה קשור לערמת עוגיות אוראו שאכלתי כרגע , ואולי זה קשור לזה שפתאום בבת אחת כ'כ הרבה דברים נוחתים עליי ככה
ואני באמת לא יודעת איך להתמודד
אז כמו תמיד
אני נאטמת ולא מרגישה כלום
אבל הפעם
זה כבר ממלא אותי
ואני חייבת להירגע ואני לא יודעת איך
ואין לי עם מי לדבר
ואפילו פה אני כבר לא מרגישה שאני נפתחת
ואני לא יודעת למה
בגלל זה שרוצה שיהיה בינינו משו ?
או בגלל השני שרוצה שיהיה בינינו משו ?
או השלישי ?
או הזה שרצה ועכשיו אני כבר לאיודעת אבל אני מתגעגעת אליו ואני רוצה לראות אותו ומפחדת שהוא עדין רוצה ?
ואני רוצה לצעוק
אני רוצה לעמוד על קצה העולם ולשחרר הכל !
פשוט להתפרק לבכות להרביץ לצרוח להרוס
להחזיר לעולם על מה שהוא עשה לי
הראש שלי עולה על גדותיו
ומבחינת שאר העולם אני בכלל אמורה לחזוב עכשיו על דברים אחרים , לימודים , סדר , עתיד ,
איך אני אדע לאן אני הולכת אם אני לא יודעת איפה אני ?
אני רוצה להעלם
ואני רוצה שידאגו לי
ושלא יהיה לי אכפת
שאנשים יחשבו שקרה לי משו
יפרסו תמונה סופר מכוערת שלי בכל רחבי הפייסבוק
פרס כספי למי שימצא ראיות שיעזרו למצוא אותי
יחשבו שנאנסתי
יחשבו שסודנים הדביקו אותי בשחפת ומתתי
אמא תבכה
אבא ירגיש אשם
ולאחיות ידחו את הצבא
ואנשים יגידו "באמת שכמוהה לא היו ולא יהיו..."
קיצור
בא לי צומי
אני שונאת להרגיש ככה
אבל זה לא שאני רוצה שאנשים שאני לא מכירה יהיה להם אכפת ממני
אבל לפחות החברות
אומרים "חבר אמיתי יראה את העצב בעיניך מה שאחרים רואים רק את חיוכך"
אז בעצם - אין לי חברים .
וזהו , בום !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
