לקחנו רגילה וירדנו לאילת.

זו הפכה להיות מסורת. כל שנה באותה תקופה פחות או יותר, לנסוע לאילת. השנה זה התעכב בגלל הצבא.

אז נסענו.
אני וההוא (זה שבערך כל הבלוג מדבר עליו), ועוד כמה חברים.

זה היה השבוע הכי טוב בחיים שלי.

ואני לא מאמין שאני חוזר לכתוב על..

היינו בחדר שנינו, והיה איזה ויכוח קטן.
פתאום הוא השתתק, הסתכל עלי ואמר
"למה אני כל כך אוהב אותך תגיד?"

וחייך.

ולילה אחד, בשעות הקטנות,

שכבנו בפארק על הדשא, מסתכלים על הכוכבים,
ודיברנו שעות.

ואני לא מאמין שאני חוזר לכתוב עליו.

אני סטרייט, ואני הומו, ואני כל כך מבולבל.
ואני לא יודע מה קורה איתי, ומה קורה איתו, וזה כל כך לא מעניין שאני כותב את זה כאן.


ואני פתאום נורא נורא
שמח.

זה רק אני.