הגעתי למסקנה (לפני יובלות בערך,אבל אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני הולכת להוציא אותה החוצה) מה הבעיה שלי:חוסר מוטיבציה משווע.
כל הבעיות,אבל כל הבעיות שלי בחיים היו נפטרות אם היתה לי קצת יותר מוטיבציה לדברים,היכולת להתמיד בדברים הינה יכולת שאני לא חושבת שאי פעם ירשתי מכל מקום כלשהו,אין לי את זה בשום דבר שאני עושה,
לא בדברים שחובתי לעשות אותם,ולא בדברים שאני קוראת להם "התחביבים שלי",בעיקר בתחביבים החביבים עלי ביותר,אין לי מוטיבציה בכלל.
וזה מדהים אותי כל פעם מחדש,אם את אוהבת לעשות את זה כל כך?אז למה לעזאזל את לא עושה את זה אף פעם?!דבר שיוצא לי לשאול את עצמי רבות.
אולי בגלל זה אני כל כך אוהבת רשימות,רשימות של הכל,מרשימת דברים כמו עבודות וניקיון,עד לרשימות של הכנת מיצים,יצירה והקצבת חצי שעה לעשיית מדיטציה.
כי מה שרשום ברשימה,מחויב לביצוע,אולי לא באותו יום שאליו נקבעה המשימה,אבל עד שהמשימה לא מבוצעת,הדף רשימות לא נזרק,ולא משנה אם כל שאר הרשימה מסומנת בקו,הדף לא נזרק, אז יום,שבוע, חודשיים אחרי המשימה מבוצעת,ואולי לא בשלמות שתוכננה,וכמעט תמיד לא בתאריך,אבל מבוצעת.
אני חושבת שהגיע הזמן לעשות פנקס שלם רק לרשימות,ולא סתם דפים אקראיים שאני מוצאת,
כן,זה בהחלט מה שאני מתכוונת לעשות,פנקס רשימות.
זה יתן קצת חיזוק למוטיבציה,בהחלט.