שוב השביזות חברי היקר- השביזות הזאת שנוחתת כמו מכה אפורה
ואין כוח, ואין מצברוח, והפייסבוק משעמם, ואין חברים, ורק מתמטיקה
והמבחן של מחר תקועים, לא תקועים, לי בראש ואני אפילו לא בלחץ.
ושוב המחשבות, כמו לפני יומולדת, או ימי חג, בהם אני עושה מן
סכום כללי של רווחים והפסדים, כמו פועלת בנקאית ואני רק בתיכון,
אבל הרי כבר יומן מסודר עם כל אירוע ותאריך יש לי, אני רואה את האחוזים,
והם עולים והם עולים, לוקחים את הרווח הגדול מהעוגה, בולעים אותה,
ממש כמוני ברגעים הקצרים, במאית שנייה, בהם אני שוב חושבת שאני שמנה
(במיוחד כשאמא חוזרת להטיף, שונאת קיץ), ואין כוח, ואין מצברוח,
ועשיתי פרופיל חדש ולא עושים לי לייקים, ואין אהבה, ויש בעיות,
ויש מחזרים, מחזרים מעיקים, ויש לג בעומר, ואין מדורה, ויש חיוך, אבל גם עצב,
ויש חברים, אבל אין קרבה, ויש ראש, אבל אין שכל, ויש אנרגיה, אבל אין כוח.
ויש ויש ויש, אבל האחוזים האפורים רק עולים ועולים
וככה יצא לי שיר עצוב אפילו בלי מאמצים.
מה יהיה מחר? יהיה טוב נו!
http://www.youtube.com/watch?v=I9zpnLBtwwg
איכס באיזה עיצוב נוראי הבלוג חחחחחחחחחחחחחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
