המשא ומתן עם הרשות הופסק, אחרי שזו חתמה עם הסכם פיוס עם החמאס, ארגון טרור מוכר, שהטיל אימה על אזרחי מדינת ישראל בשנות האינתיפאדה, ושממשיך לפעול נגד ישראל, בין היתר על ידי שיגור טילים ופצצות מרגמה, במטרה לפגוע באזרחים.
מסתבר שאף אחד לא חשב שזה יקרה, אחרי שיושב ראש הרשות, מחמוד עבאס, חיבק מחבלים לאחר ששוחררו במסגרת המשא ומתן.
האם שרי הממשלה שלנו עיוורים, שהם לא ראו שזה מגיע, שהם לא הבינו שארגוני טרור יתאגדו כדי לפגוע במטרה משותפת?
אני לא מדברת על האופוזיציה, שהעיוורון שלה ידוע ומוכר, שחלק מחבריה נפגשו עם יושב ראש הרשות לפני כשבוע, והם עוד מאשימים את ראש ממשלת ישראל, ששחרר מחבלים, בכך שהוא לא עשה מספיק, וכישלון משא ומתן, מבחינתם, תמיד יהיה באשמתו.
יש חוסר הבנה של המצב מבחינה זו, כי יש שמתעקשים להאמין במה שלא יקרה, במה שלא יכול לקרות, נאחזים בחלום ורוד בזמן שהמציאות שחורה משחור, ולעיתים צבועה באדום, האדום ההוא שכולנו זוכרים מהתמונות.
יש חוסר הבנה של האזור, של המזרח התיכון ומה נחשב בו, וכאן, הפגנת שרירים היא היחידה שעוזרת, והתקפלות מסמלת חולשה, מסמלת תבוסה, והפשרות שממשלות ישראל הציעו היו כל כך טובות לצד השני, עד שהאחראים למשא ומתן החליטו לסחוט עוד קצת, כי מדינת ישראל גם ככה מתקפלת, והיא תעשה הכל בשביל השלום, אז ניקח עוד אצבע, ועוד אחת, עד שלא תישאר אחת, עד שלא תישאר יד.
כן, כל אזרחי מדינת ישראל רוצים לחיות בשקט, אבל שלום הוא בגדר חלום רחוק, וצריך להכיר במציאות, גם כשהיא אכזרית, גם כשהיא לא מעודדת אותנו: אלו שיושבים בצד השני של שולחן המשא ומתן לא מעוניינים בשלום, ומעדיפים לדחוק אותנו מכאן בדרכים אלימות.
מבחינתם המטרה לא השתנתה, הם משתמשים ברצון של ממשלות ישראל להגיע להסכם שלום על מנת לסחוט עוד קצת, עוד שחרור מחבלים ועוד מחוות שונות, ואולי גם ויתור על חובות לחברת החשמל, אולי מחר הם גם יבקשו חומרי נפץ כדי להכין מטענים.
הם מספרים בעולם סיפור שאין הרבה במשותף בינו לבין המציאות, מעוותים את המציאות, משחירים את פניהם של חיילי הצבא שלנו, ומתעלמים ממה שהם עושים לעצמם ולנו.
לא הרבה מדינות היו מוכנות לתת כל כך הרבה לרשות שדורשת להיות מדינה ושמבוססת על אנשים שצמחו בארגון טרור, לא הרבה מדינות היו מוכנות לתת להם להיות מדינה, אחרי שהם ניסו במשך עשרות שנים לפגוע ביהודים, כן, הרבה לפני שקמה מדינת ישראל.
קל לשכוח את זה ברגע שמסיימים את התיכון, אבל היה ישוב יהודי בארץ ישראל עוד לפני שקמה מדינת ישראל, והיו פרעות בארץ ישראל הרבה לפני שבן גוריון הכריז על הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל, הרבה לפני שהוקם ארגון האומות המאוחדות.
פעולות הטרור לא התחילו לאחר מלחמת ששת הימים, גם לא לאחר הכרזת העצמאות, הן היו שם הרבה לפני שהמילה "כיבוש" נזרקה לאוויר בכל דיון.
אפשר לקחת דוגמאות ממה שאירע בתרפ"א או בתרפ"ט, או במרד הערבי הגדול, אבל בסופו של דבר, זו מלחמת דת בדת, לא מאבק בכוח כובש ובוודאי שאין שום קשר בין זה לבין הציונות.
אומנם אלו רק הקיצוניים, אבל מספיקה קבוצה קטנה של קיצוניים כאלה כדי להבעיר את האזור.
זה לא הרוב שקובע, זה המיעוט שיכול לשבש לכולם את החיים, ובמקרה של הרשות, המיעוט הוא השלטון, והדור הצעיר של המיעוט עובר שטיפת מוח באמצעותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
