כל מה שרציתם לדעת על היהדות ולא היה לכם את מי לשאול !

חג שבועות חל  ב- ו' בסיון - 50 יום אחרי פסח. מכאן שמו - חג שבועות - על שם שבעה שבועות של ספירת העומר שסופרים מפסח עד אליו.

יום ו' בסיון נקרא גם יום הביכורים ככתוב (במדבר כח, כו) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה', בשבועתיכם, מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו.

חג שבועות נקרא זמן מתן תורתנו, כי באותו זמן היה מעמד הר סיני בשנת 2448.

מעמד הר סיני הוא הארוע היחיד בהסטוריה, בו נוצר קשר של נבואה בין בורא עולם לבין עם שלם. באמצעותו קבלנו את עשרת הדברות ממקור ראשון בלי מתווכים. ככתוב (שמות כ, יד - לאחר פרוט עשרת הדברות) וכל העם רואים את הקולות. ראיית קולות (שלא דרך החושים), ע"י כל העם (ולא בחלום או הזיה).

כל העם - בכמה אנשים מדובר?

לא ידוע מספר מדויק, אם כי אפשר להעריך על סמך מה שידוע - 600,000 גברים מגיל 20 עד 60. נניח מספר דומה של נשים, ועוד ילדים, נערים וזקנים - לא פחות משני מיליון נפש, שחוו את המעמד והעבירו את רשמיו ואת תוכנו לדורות הבאים (כפי שפורט בנושא ההגדה של פסח).

כאמור, במעמד הר סיני קבל עם ישראל רק את עשרת הדברות. בכ"ז קבלו אבותינו על עצמם ללכת בדרך התורה, באומרם "נעשה ונשמע" - בטרם קבלו את פרטי המצוות.  אלה מפורטים בתורה שבע"פ, אותה למד משה רבנו על הר סיני במשך 40 יום, והעביר לעם במדבר במשך 40 שנה.  לקראת הכניסה לא"י השלים משה רבנו את כתיבת התורה שבכתב (חמישה חומשי תורה) שהוכתבה לו אות באות מאת הקב"ה, והפיץ אותה ב- 13 עותקים. מהם הועתקה והופצה - עד ימינו.

מנין לנו שמאז ועד היום לא נפלו טעויות בהעתקה?  מה מבטיח לנו שלא הוכנסו שינויים מכוונים?

מהתבוננות על הזהות המדהימה בין רבבות העותקים שקיימים היום בכל קצוות העולם, ניתן ללמוד על הזהות של עותקים אלה למקור.

בחג שבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב, וזאת מכמה טעמים, וזה אחד מהם:

לפני מתן תורה, המצוות שהיו חייבים בהן כל באי עולם היו 7 מצוות בני נח, שאחת מהן היא איסור אכילת אבר מן החי. ככתוב (בראשית ט, ד) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. מכאן נבע חשש לאכול חלב, שיוצא מהבהמה בעודה בחיים.

משניתנה התורה (שכידוע - מתירה חלב) פקע חשש זה.

יחד עם זאת, מצווה לשמוח בחג עם בשר ויין. וזה מצריך זהירות יתירה בנושא בשר וחלב. רמז לכך אפשר למצוא בסמיכות העניינים בפסוק אחד: (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך תביא (זה יום הביכורים) ... לא תבשל גדי בחלב אמו.