תיסתכלי את הרגליים שלך ממש כמו רגלי פיל, את היריכיים שלך הן ענקיות! שלא לדבר על הבטן המגעילה שלך ששופעת יותר מידי, שלא מאפשרת לך ללבוש גופיות בנוח, שדוחה כל גבר שמיסתכל עליך. את הידיים השמנות שמידלדלות כשאת מנופפת לשלום. סתכלי תעצמך כשאת הולכת, איך הרגליים שלך כמו ג'לי זזות, איך השומן אפילו בפאקינג פנים שלך רוטט כשאת באוטובוס. את פאקינג מגעילה אותי!!
אני לא נישברתי, לא בלסתי, לא כלום. נישארתי אחרי הסופש 57.1 אבל כל יום הופך לקרב מחמיר כנגד המראה. כל יום יותר קשה לי להיסתכל על עצמי בסוף היום ולראות את כל הגועל הזה. לפחות היום אני אהיה בעבודה ואני לא אשב בבית כל היום ולא יעשה כלום.
שמתי לב בזמן האחרון שבנות מפסיקות לעדכן, או מעדכנות פעם ב.. שהבלוגים מתחילים למות לאט לאט וזה חבל לי, זה המקום היחידי שאני יכולה לתקשר ככה עם עוד בנות מישראל וזה דיי מבאס (מצד אחד זה טוב כי זה אומר שהן יצאו מההפרע לא?). All god things must come to an end אני מניחה.
היום:
בוקר: דגני בוקר 117
ביניים: יורגוט 78 קפה 44
צהריים: רבע אבוקדו על לחם 140
ביניים\ לפני עבודה: סלט 0
סהכ: 379
ספורט: הליכה מהירה 30 דקות חזרה מהעבודה 95 קלוריות שנישרפו
נירא לי כמו אחלה תפריט וזה ביכלל לא המון קלוריות שמשאיר למקרה ש...
**סתם בשביל עצמי**
הייתה לי פעם חברה, ולא סתם חברה היינו הכי קרובות שבעולם ניקרא ל ה' ובתחילת שנת הלימודים היא דיי ניתקה איתי קשה, כאילו ראיתי אותה בבצפר אבל זהו, לא יצאנו ביחד לא כלום. אני אשקר ואגיד שהיא לא חסרה לי אבל כבר עברתי הלאה וקיבלתי את זה, ואני מוצאת את עצמי עכשיו יושבת ומיסתכלת בתמונות שלה בפייסבוק וכל הרגשות הישנות עולות. עצב שאנחנו כבר לא בקשר, כעס על זה שהיא סתם ככה ניתקה תקשר, קינאה אפילו בחברות האחרות שלה, תיסכול כי אני לא יודעת למה זה קרה. לא מתאים לי לשבת ככה בהרהורים האלו ולהרגיש רע, אני יותר חזקה מזה.