פשוט ממש רציתי ריגוש עכשיו. לשבור את השיגרה בדרך הכי מסעירה שיכולה להיות.
רציתי סוף סוף לתת תשובה הגונה למי ששואל אותי: "אז מה את עושה עכשיו?".
רציתי לשבת עם חברות בסופ"ש ולדבר בלי סוף על החוויות שלי, להצחיק אותן, לרגש.
עכשיו אני פשוט מרגישה שנחטפתי על ידי חייזרי השיגרה והם תקעו אותי בצינוק השיגרה בכוכב המשועממים למוות.
כוכב העבודות המשעממות, כוכב השקרים לעצמך שאתה נהנה ממה שאתה עושה, כוכב הבינוניות המערבית של מעמד הביניים.
אני אשב אצל הפסיכולוג בייאוש ותהיה שתיקה מביכה כי פאקינג כלום לא קורה בחיים שלי.
והם ישאלו אותי "אז מה את עושה עכשיו?" ואני אגמגם במבוכה ואגיד להם שאני ריקה יותר מהחנות שאני עובדת בה עכשיו.
איך הם יכלו לעשות לי את זה, לדחות אותי? חצופים.
לי עוד יהיו המון פגישות בכל העולם, לי יהיה מלהיב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin