ואולי בעצם ציביליזציה זה לא נכון? אולי בעצם השרדות בטבע זה העיקר? הישרדות כלכלית נהפכה לתחליף להשרדות בשטח. ההשרדות הזאת לרוב לא מאוד מלהיבה, היא דורשת המון סבלנות, ריסון, חוסר אנדרנלין. היא אמנם כוללת אתגרים מנטאליים רבים ומרתקים אבל האם הם באמת עולים על האנדרנלין שבלצוד ממוטה? האם האדם הקדמון היה מאושר יותר מאיתנו?
אולי בעצם נהפכנו לחתולים שמנים וישנוניים שאיבדו את האינסטינקטים החייתיים ומפחדים לעשות סיבוב ברחוב? הוטרינרים מנסים לגרות אותנו בצעצועים אך ללא הצלחה...
ואולי בכלל אנחנו במסע תמידי שיסיח את דעתנו מכך שאין שום משמעות למה שאנחנו עושים...
אבל נגיד נעשה VS השרדות בטבע לבין השרדות כלכלית:
אוכל:
טבע: עובדים קשה פיזית ומשקיעים המון מחשבה בלצוד אותו וללקט אותו.
כלכלית: עושים משהו שאנחנו מאוסים ממנו כל יום כמה שעות בשביל שנוכל לקנות כל מה שנחשוק בו.
שירותים:
טבע: חופרים איזה בור באדמה.
כלכלה: עושים משהו שאנחנו מאוסים ממנו כל יום כמה שעות בשביל שיהיה לנו חדר מבודד לחרבן בו.
סקס:
טבע: היריון, איידס, פפילומה, אונס, עגבת אבל גם להט.
כלכלה: קונדומים, גלולות, מתי שהתרבות מכתיבה לנו שזה נכון, הרבה פרוצדורות.
שינה:
טבע: מוצאים מערה נחמדה ומקווים שנחש לא ימצא אותה גם.
כלכלה: מיטה מדהימה מתוקה 3>
שגרה ממוצעת:
טבע: צדים, בונים, יצירתיים, רצים, מגלים, מנסים.
כלכלה: עושים כמעט אותו דבר כל יום אבל תכל'ס אפשר להחליף עבודה...
קיצור לא,
פוסט מטומטם.
השרדות כלכלית עדיפה בהרבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin