הזקנה בימינו המודרנים היא כיביכול אויב הנשיות. כמה תכשירים וניתוחים הומצאו על מנת להציל את האישה משנותיה החולפות. מן הילדות החברה רודה בה להיות סמל מין, יפה, פוריה, תאוות עיניים. היא תביט במראה ותראה אך ורק כיצד הגברים מתבוננים בה ביצירהם המלוכלכים. אבל האמת שהזקנה היא הדבר היפה ביותר שיכול לקרות לאישה. כשהיא בשיאה קימוריה, שיערה השופע, והקול הדק מבדילים אותה מהעולם ויוצרים לה אחרות. ההבדלה כה גדולה מהעולם. מנכסים לה תפקיד עיקרי של רעיה וסמן מין. הניכוס הזה מוזיל ממנה בכל דרך שתלך. תמיד כשתפגוש בקולגות דווקא היופי יהיה עיקר ההתמקדות בה ושאר התכונות יבלעו בקסמי בשריה. אך הזקנה, הזקנה מנטרלת את הסחת הדעת הזאת. לפתע אופי האישה מתגלה ממנה. היא פחות אחרת מכולם, היא נהפכת לחלק מהחברה. גופה מתחיל להדמות לגופו של הזקן, שיערה הדליל לרוב נקצץ ומבטל את התנפנפותו המרהיבה, הקמטים נותנים את תחושת השנים והניסיון הרב שצברה, קולה נעשה עבה וסמכותי יותר, בטחונה בעצמה רם כל כך. היא חוותה את החיים, חוותה איך זה להיות בשר לאותם אנשים, היא הבינה את המהות של כל זה. עכשיו ניתן יהיה להבחין סוף סוף בה כשלעצמה ולא בה כמוקד יופי ומין. הכריזמה שלה יכולה לגבור על כל גנרל, נשיא, מנהל. היא בעלת יראת כבוד שבצעירותה לא חוותה מעולם. היא נראת מכובדת ואצילית. הזקנה עושה לאישה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin