זה פשוט מדהים אותי איך בחברה אחת אני מצחיקה, כיפית, שנונה ובחברה אחרת אני פשוט סוג של "חבר מכוכב אחר" וכל מילה שאני מוציאה מהפה נראת לא קשורה ומוזרה. זה פשוט שוני קיצוני בתפישות העולם של אנשים וכל אחד מפרש את התגובות שלי באופן אחר. לפחות עליתי על זה ואני לא נעלבת מכל פוץ (או במקרה הזה פוצית בת זונה שתמות) שיורד עלי.
אתם לא מבינים כמה חסרים לי אנשים אומנותיים בסביבת העבודה שלי. אנשים פילוסופים ועמוקים שלא מעניין אותם הדברים השיטחיים האלה שמדברים בעבודה. אנשים שאפשר לצחוק איתם על כל דבר ולא כל היום חופרים על שטויות. אני מרגישה שהמוח שלי מתפוצץ כבר. אנשים שהיו מנתחים איתי את האסתטיקה של מקום העבודה, אנשים שהיו צוחקים איתי על אנשים, אנשים שאפשר ללכת איתם למוזיאון!!!! איפה אם, אנשים מגניבים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin