Orthopedic Louboutin

תפסיקו. בבקשה תפסיקו לעשות את זה לכולם.

נכון, אתם בטח מרגישים ממש מעולה עם עצמכם שאתם כאלה חכמים ושמים לב להיגויים לא נכונים, שגיאות כתיב, סימני פיסוק שקצת חרגו מהמקובל. 

אני מודה שגם אני נהנת לעלעל בטקסט ולגחך על טעויות כתיב, אבל אני לעולם לא אתנשא בגלל זה בפני הכותב, בייחוד אם הוא איש טוב שלא רצה להזיק לאף אחד (לפחות לפי הטקסט). בטח שלא אלעג לו אם הוא דיבר על נושא שכואב לו, שהוא נותן לי פירצה למשהו רע שמתחולל בנפשו.

אתם יודעים משהו, אני בבלוג כאן לא משקיעה שהכל יכתב בעברית תקנית. אני אפילו רוצה שהבלוג ירגיש עממי כזה ולא מנסה להרשים אף אחד. 

שכתבתי עבודות לאוניברסיטה קיבלתי ציונים מאוד גבוהים על טקסטים שכתבתי כי השקעתי בכל פסיק ומילה ועבדתי על הטקסט שלוש שעות. כאן אני כותבת מה שבא לי, בלי לחשוב יותר מידי ויש כאן טקסטים שנכתבו במשך 3 דק' בלי לקרוא אותם מחדש ולוודא טעויות, אז ברור שיהיו טעויות נוראיות.

כאן זה לא מאמרים אקדמאים או מבחן בלשון. אין דבר מבאס יותר מלראות שהתקבלה תגובה חדשה ואז לפתוח אותה ולראות שזה סתם איזה פוץ שעף על עצמו ותיקן אותי. כל פוסט כאן זה מחשבות מאוד כמוסות שלי ואתם לא עושים את הכבוד המינימלי בלהגיב לעיניין. בטוחה שאם ניקח מומחה ללשון ואנגלית לחקור את הבלוגים שלכם תתעלפו במקום מכמות השגיאות שימצאו שם.

בקיצור, תפסיקו להיות דושבגס ותגיבו לאנשים בישראבלוג משהו לעיניין, משהו שישמח אותם, שיאיר להם, שיאתגר אותם. תפסיקו להתקטנן.

ואם יש לכם טעות שנורא צורמת לכם לפחות תגידו את זה באופן מכובד, כי אתם לא יותר טובים מאף אחד כאן.

ואולי בעצם ציביליזציה זה לא נכון? אולי בעצם השרדות בטבע זה העיקר? הישרדות כלכלית נהפכה לתחליף להשרדות בשטח. ההשרדות הזאת לרוב לא מאוד מלהיבה, היא דורשת המון סבלנות, ריסון, חוסר אנדרנלין. היא אמנם כוללת אתגרים מנטאליים רבים ומרתקים אבל האם הם באמת עולים על האנדרנלין שבלצוד ממוטה? האם האדם הקדמון היה מאושר יותר מאיתנו?

אולי בעצם נהפכנו לחתולים שמנים וישנוניים שאיבדו את האינסטינקטים החייתיים ומפחדים לעשות סיבוב ברחוב? הוטרינרים מנסים לגרות אותנו בצעצועים אך ללא הצלחה...

ואולי בכלל אנחנו במסע תמידי שיסיח את דעתנו מכך שאין שום משמעות למה שאנחנו עושים...

אבל נגיד נעשה VS השרדות בטבע לבין השרדות כלכלית:

אוכל:

טבע: עובדים קשה פיזית ומשקיעים המון מחשבה בלצוד אותו וללקט אותו.

כלכלית: עושים משהו שאנחנו מאוסים ממנו כל יום כמה שעות בשביל שנוכל לקנות כל מה שנחשוק בו.

שירותים:

טבע: חופרים איזה בור באדמה.

כלכלה: עושים משהו שאנחנו מאוסים ממנו כל יום כמה שעות בשביל שיהיה לנו חדר מבודד לחרבן בו.

סקס:

טבע: היריון, איידס, פפילומה, אונס, עגבת אבל גם להט.

כלכלה: קונדומים, גלולות, מתי שהתרבות מכתיבה לנו שזה נכון, הרבה פרוצדורות.

שינה:

טבע: מוצאים מערה נחמדה ומקווים שנחש לא ימצא אותה גם.

כלכלה: מיטה מדהימה מתוקה 3>

שגרה ממוצעת:

טבע: צדים, בונים, יצירתיים, רצים, מגלים, מנסים.

כלכלה: עושים כמעט אותו דבר כל יום אבל תכל'ס אפשר להחליף עבודה...

קיצור לא,

פוסט מטומטם.

השרדות כלכלית עדיפה בהרבה.

מה שעובר לי בראש כרגע

"האם אתה אוהב ארוחות משפחתיות?" 

"מעדיפה לבהות בקיר"

"האם נהנת במסגרות כגון בי"ס, צבא?"

"רציתי למות כל יום מחדש..."

"כיצד אתה אוהב לבלות ערבים פנויים?"

"להסתגר בבית עם כוס תה וספר"

"מי הם האנשים החשובים בחייך?"

"חחחחחח למה שאנשים יהיו חשובים לי?!"

"הולכת לאירועים חברתיים?"

"עושה לי התקף חרדה"

"רוני ממש נהנתה שם!"

"טוב, אני לא רוני .היא חברותית והרבה אנשים מחבבים אותה ואני שונאת אדם שמתעייפת משיחות חולין מהר מידי, די סביר להניח שאני אסבול שם."

אני גראמפי קט במלוא הדרו.