Orthopedic Louboutin
|
 כינוי:
Calvin
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 8/2015
תחבקו אותי חזק
הרשו לי להתלונן. בבקשה תעטפו אותי בחמלה ותגידו לי שהשבוע יעבור מהר כי אין לי כוח אליו. אין לי כוח לעבוד שישה ימים ברציפות. אין לי כוח בכלל. אני רוצה לעזוב את העבודה. אני רוצה לעוף גבוהה כבר. רוצה להיות להוטה. מה חדש? מה חדש...
| |
בועות
כשמיקה רואה בועות סבון היא מסתכלת עליהן בריכוז. תמיד הילדים האחרים רצים בפרעות ומנסים לפוצץ אותן כמה שיותר מהר, אבל לא מיקה. היא תמיד בוחנת את כל הצבעים המיוחדים האלה והטקסטורות. אם ממש שמים לב אז רואים את ההשתקפות של כל הגינה בבועה קטנטנה. שנשמעה אזעקה כולם רצו למקלטים. כל הילדים בשכונה צעקו :"מוות לערבים". מיקה נשארה מפוחדת בפינה, צופה במחקר האנתרופולוגי שנגלה אליה שדוחפים 40 אנשים למקלט קטנטן. בערב ראתה עם הוריה טלוויזיה. צילמו סרטון על עזה אחרי הפיצוצים. אביה צעק :"יופי! טוב מאוד. שיתפוצצו.". אמא מילמלה :"רק שלא תהיה כניסה קרקעית". מיקה הסתכלה על הטלוויזיה וראתה בצד שמאל למעלה, ממש בפינת המסך, רחוק מפוקוס המצלמות, ילד קטן שמשחרר יונה על גבול הגוזלית מההריסות. הוא ניסה לגרום לה לעוף אבל היא לא הצליחה. כנראה שהכנף שלה נשברה.
| |
שתלטן
זה איכשהו בסדר שגרמת לי לשבת על התחת 8 שעות ביום במשך 12 שנה, זה איכשהו בסדר שאני אתאמץ לרדוף אחריך בשביל לחיות בתנאים טובים, וזה בסדר שאתה מניע את העולם, כי מה לעשות, משהו צריך להניע את המין האנושי הדפוק הזה. פעם זה היה אלילים ועכשיו זה אתה. אבל רק דבר אחד לא בסדר, שאתה מונע ממני להגיע לנופים הכי יפים, ולגור בפלאי תבל, אתה מונע ממני את הנדודים ומנכס לעצמך את האיזורים הכי מרגשים בעולם. כסף, זה ממש לא בסדר. אתה צריך לפחות להניח לי להינות מנוף הגון מהחלון, זה לא הוגן שאתה שומר את כל המדהימות הזאת לעצמך. הטבע לא שלך.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
