הייתי בארוחה משפחתית אצל חבר שלי. בסוף הארוחה הגיעו חברים שלו. החבר לקח משקאות מהבר שלהם ומזג. אביו הציע שגם לחבר של האחות ימזגו משקה. כל הזכרים לגמו. זה פגע בי. על סמך מה אתם חושבים שאני לא רוצה משקה? למה אתם חושבים שאני לא יהנה מקוניאק?
והטיול טרקטורונים...נטו אני לא שם כי יש לי כוס. אני יכולה לנהוג מדהים ולעשות צחוקים אבל אני מוחרמת משם כי אני מדברת בלשון נקבה.
אני מודרת מדברים שעושים לי כיף אמיתי. ניסיתי לדבר על זה, זה לא ששתקתי. אבל אני מודרת מהפעילויות שאני באמת רוצה להיות נוכחת בהן.
"אני רוצה לצאת לת"א היום! אני רוצה להתקרחן", וואלה, אז גם אני רוצה. אבל לא אצטרף אליהם בגלל הליידי פארטס.
לא יודעת אם יש לי את זה, להיות גבר יוזם ודומיננטי. אולי אני צופה מהצד מידי.
אני באמת ובתמים חשה שכל הפעילויות שעושות לי ניצוץ בעיניים ויש לי תשוקה אליהן מורחקות ממני. אני מיועדת לישיבה רגועה לשיחת חולין נטולת אנדרנלין על הלבטים של חברה שלי עם הבן דוד של חברה אחרת שהם יוצאים ביחד ודייייייי די. זה לא אני.
פשוט לא רציתי לישון איתו. לא רציתי ללכת לישון ב00:00 והוא יחזור ב03:23 ואני אקום ב08:49 והוא יקום ב11:45 אחרי לילה משוגע.
אני רוצה להרגיש תשוקה למשהו בר עשייה. תשוקה למשהו בהישג ידי. אני רוצה ניצוץ בעיניים וסיבה לקום בבוקר. אני רוצה שיהיה לי סיפורים לספר בארוחה. אני רוצה להבין בנושאים. אני רוצה סדר יום משוגע.