תכלס זה עומד לי בגרון הטריליון דמעות האלה שמתות לצאת החוצה.
אני מרגישה נורא.
כואב לי הראש לא ישנתי כמעט 4 לילות איזה שעה פה חצי שעה שם אבל לא רציני.:\
אני עייפה.
כואב לי האברים הפנימיים שלי.:\
החד"כ היום היה נורא קשה הרגשתי שאני עומדת להתפרק..
אכלתי האמת די מעט..
ירדתי 2 קילו.
אני מרגישה מעולפת.
וכול העולם הזה פשוט לא מעודד אותי.
וכל העבר פתאום חוזר אלי.
אני נרתעת שוב מאותם דברים.
אני הולכת להיות אמא לשבועיים אני תוהה סתם ככה עם עצמי.. איזה אמא אני אהיה.?
אבל למרות כל המצב המגעיל אני יודעת שיש בי מלא אהבה לתת ובטח למשהון שנוצר ממני יצא ממני ועברתי בשבילו דרך קשה...
אני צריכה.. שמישהו יחכה לי בבית.. יחבק. ויאהב...
אני רוצה שיהיה כבר טוב בעולם הנורא הזה..
בכיתי בעבודה.:S זה בחיים שלי לא קרה לי....
T_T