עברה כבר שנה,

ואתה חושב שכבר התגברת עליה.

עברה כבר שנה, ואתה באמת בטוח שהתגברת עליה, 

באמת יודע שהתגברת עליה.

אחרת הרי לא היית מתחיל לצאת עם אחרות.

ולא שמזה יצא יותר מידי,

כמה פגישות לפה, כמה פגישות לכאן,

אבל משהו בפנים עוד לא מתניע.

אבל לפחות ידעת שהמשכת הלאה,

לפחות ידעת שהשארת אותה מאחוריך,

שגם אתה הצלחת להתקדם, 

שגם אם עדיין לא הגעת, לפחות כבר יצאת לדרך.

עברה כבר שנה מאז שהיא קמה ועזבה,

ואתה כבר באמת לא חושב עליה יותר.

ואז לקבל את החדשות,

איך כבר עברה שנה,

והיא הולכת וממסדת את החלומות שלה עם אחר.

כמו לקבל אגרוף חזק אל הבטן.

בום!

הנשימה נעצרת בבת אחת, 

והמחשבות מתחילות לרוץ.

אתה מנסה לעכל את מה שהרגע שמעת,

מנסה לסיים את השיחה, להסביר שאתה בסדר.. 

"באמת, עבר כל כך הרבה זמן, למה שלא אהיה בסדר? זה מאחורי.."

אתה אומר לעצמך,

אבל בקושי מצליח להוציא מילה.

כבר השלמת מזמן שהיא לא תהיה שלך,

והאמת, שאתה כבר באמת לא מעוניין, 

לא בזה. 

אז מסדירים את הנשימה, 

ומנסים להמשיך הלאה.

אבל איך עושים את זה?

נדמה שכולם הסתדרו זוגות זוגות,

ורק לך שכחו להודיע.

בקרוב אתה עובר לעיר חדשה,

אם הזמן לא עשה את העבודה, 

אולי יהיה זה המרחק שיעשה את השינוי. ובכלל

איך אומרים? משנה מקום משנה מזל