בראשית נשם אלוקים נשימה עמוקה ועם הנשיפה טבעת אד החלה מרחפת בחלל.
באותם הימים, אלוקים עדיין היה שוביניסט לא קטן, ולכן די היה לו במבט קצר על מנת לפסוק "טבעת זו, היא אישה טיפוסית. אין לה תוכן, היא בלתי מוגדרת, הולכת סביב עצמה ללא כיוון. היא זקוקה לעזר לימינה, זה ברור." מיד הוא הצמיח מצידה הימני צלע זקופה, דבר שהכריח את טבעת האד להתכווץ קצת בצד זה. היא נדבקה לצלע וכך נולד הזוג אלפא.
מכיוון שאלוקים הוא על זמני, לא נדע כמה עידנים עברו עד שהאדון והגברת אלפא מצאו את עצמם ביוון העתיקה, עומדים בראש קבוצה של עוד עשרים וכמה נותני שירותים, צוות ה"אלפא ביתא". ההתחלה הייתה צנועה למדי. היה להם דוכן בשוק והם עבדו עבור כותבי חוזים וחלפני כספים. הפריצה הגדולה באה בערך לפני שלושת אלפי שנה, אז הם קיבלו חוזה שמן אצל משורר גדול. משם, הדרך לפסגה הייתה קצרה. הם היו לחלק של מפעל "הנצחת התרבות המערבית הקדומה" וחיש מהר הם החלו יוצאים ובאים בבתים הנחשבים ביותר ביוון הקלאסית. הם הכירו את כל ההצגות החדשות לפני העלותן על הבמה, נעשו בקיאים בהיסטוריה ובפילוסופיה וידעו לצטט בעל פה מיצירות המשוררים. היה נדמה להם שהם הגיעו לשיא.
עד ליום בו הם החלו עובדים על יצירה חדשה, "הבשורה על פי יוחנן". גברת אלפא רק שמעה את המילים הראשונות של הספר ובטנה התהפכה בקרבה.
"יקירי, אתה יודע מה נאמר פה?" היא נצמדה עוד יותר חזק לאדון אלפא. "'בראשית הייתה המילה'! אתה מבין את משמעות הדבר?"
"על תפריעי לי באמצע," ענה לה בן זוגה, "תחזרי מיד לעבודה. אין זמן עכשיו. צריך להספיק לדד-ליין."
"אבל יקירי, 'בראשית הייתה המילה'! פרוש הדבר שהמילים הן יסוד חשוב בבריאה. מה זה אומר לגבינו, שעוסקים כל חיינו במילים? לפי הבשורה הזאת, אנו חלק במעשה הבריאה." גברת אלפא התנפחה קצת והמשיכה, "הגיע הזמן שנדבר עם האלוקים ונדרוש מה שמגיעה לנו ‑ שותפות פיפטי-פיפטי."
"השתגעת?," הגיב בעלה אבל כעבור דקה הוא פלט מן "המם" שכזה.
בתום העבודה, הזוג אלפא התייצב אצל אלוקים. אדון אלפא כיחכח בגרונו."ובכן," הוא פתח, "אשתי..., אני..., זאת אומרת אנחנו ...,".
"תמשיך," ציווה אלוקים.
"ובכן," אמר אדון אלפא, "'בראשית הייתה המילה', לא כן? זאת אומרת, המילים הן היסוד. ואנחנו והצוות שלנו, צוות אלפא ביתא ..., למילים אין ערך בר קיימא בלעדינו. לכן מגיעה לנו שותפות, לא כן? פיפטי-פיפטי." הוא פנה לאשתו "זהו. אמרתי את זה."
"מי נתן לך את הרעיון הזה?" שאל אלוקים בקור של סיביר.
"האישה אשר הדבקת אותי אליה נתנה לי."
"ולכן, דעו לכם," המשיך אלוקים בקור של מיליון מטר מתחת לפני הים, "יש רק צוות אחד שיכול להיות שותף אתי. אתם ביוהרה שלכם, הומרוס, סופוקלס, אפלטון, לא נתתם את הדעת שישנו עם אחד, אמנם מפוזר כיום ומפורד בין העמים, שאיתו, ורק איתו אני עובד. ללשון שלו קוראים לשון הקודש ורק לו יש הזכות והחובה להיות שותף שלי." ומיד, לאות כעסו, הצמיח אלוקים נחש שיצא מכף רגלו של אדון אלפא והקיף את הזוג האומלל בקו מתעקל ומתפתל.
אלוקים, שלא היה בקיא ברזי האפייה, קרא ליצור החדש כרוכית. אולי אתם מכנים אותו שטרודל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
