מתחתי רגעים, רק שתשאר עוד קצת
עוד קצת עד שאתרגל למחשבה שזה לא יקרה
שאנחנו לא נקרה
המשכתי לכמוהה אלייך, ליידים הגדולות שכ"כ אהבתי שהחזיקו אותי באוויר
משכתי את הכל, עוד שנייה, עוד דקה, עד שאפסיק לנשום
קראתי לזה בשמות שונים שלא יפחידו אותך
שיחזיקו אותך לידי
הייתי בטוחה שאם רק אצליח להשאיר אותך כאן
לעוד קצת זמן
אראה אותך שוב ולא תוכל להחזיק את עצמך
שאפילו הגוף הגדול שלך לא יוכל לעצור אותך
מלרצות אותי כ"כ
ואתה, אדון כמעט, הלכת ממני. כל הזמן הלכת ממני
הלכת וחזרת
ונשארת וברחת
ונבהלת והיית
ואיך הכל מרגיש לי כ"כ חמוץ בלב, תחושה מעיקה של החמצה
ולפני שכל המילים נאמרו בשעות המאוחרות של הלילה
הבטחתי לעצמי שאתן לעצמי לעבור הלאה בקלות יתרה
בלי להכאיב על עצמי
כי הפעם זאת לא אני.
בפעם הבאה יהיה טוב יותר, אני בטוחה