אם עולה השמש, ובכל בוקר חדשה היא 
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם 
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים 
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם? 

אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר 
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק 
צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר 
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק? 

כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים 
לא לקמץ בחיוכים 
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב 
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם 
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב 

כדאי גם לחייך, מותר לכעוס 
אך בזהירות לא להרוס 
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר 
הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים 
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר 

אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו 
והוא שותק והעולם כולו שותק 
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו 
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק 

ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת 
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב 
האור נושק לצל והפסים את הרכבת 
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב

***

סליחה על הפתיח, אבל זו הגרסה שהכי מרגשת אותי.

אתם מתבקשים לעצום עיניים ולהקשיב באמת.