גלים מתוקים של אושר

מחממים לי את הבטן בכל כמה דקות.

***

פרלין מאורסת (:

התלתלים הצהובים שלה מתיישרים

כשהיא מחכה למענה.

העציץ המעוות שהיא מחזיקה

שולח ענפים דקים, חזקים

לחבק את שברי החרסינה,

לאחוז באדמה לגדול עליה.

ספק,

את מבינה,

גדל על קצוות

של זנבות של הבדלים.

האדמה שלו עשויה פערים,

כאלה שעוד לא התגברתם עליהם.

הוא משריש, וניזון מתחושת בטחון מעורערת-

מהסוג שדאגת לטפח שנים.

הדחקה יוצרת עיוותים מפלצתיים,

נבירה מאדירה ספקות להרים.

***

ואת יודעת,

את מושחת אותו בהילה

שאינה תואמת את השירים שהוא מתנגן בהם.