היה היה פעם ילד,

עם שבר מראה ויו-יו וגלימות בשלל צבעים.

היה הייתה פעם ילדה,

עם שיער ארוך ופחד ממרחבים גדולים.

היו היו פעם שני ילדים,

 והוא שיחק עם היויו כשהשיער שלה חיכה

והיא התכווצה בכל פעם שהייתה שם דלת.

היה היה פעם ילד,

שהניח חתיכת מראה על ראש של ילדה.

והמראה הגנה עליה מהשמש,

אפילו שהיא לא רצתה.

וגם בבית היא חבשה

חתיכת מראה ממנו, לראשה.

ובכל פעם שהוא הביט בה ממרום שבתו-

ראה את עצמו.

והייתה לו גלימה לבנה שאפשר

לצייר השלמות בפערים קיימים

וגלימה בצהוב בשביל הילדה

שלא תשכח לחבוש חתיכה של מראה

והייתה גם גלימה שחורה

וגלימת הסוואה,

וגלימה של מפה

שימצא את הדרך לילדה חזרה

והייתה גלימה עם דוגמא

של שטיח, של מרבד

שאפשר יהיה

להיות עדיין לבד

והייתה לו גלימה אדומה,

כשהוא סיפר סיפור על נערות במצוקה

וגלימות כחולות עם כוכבים ודובים

כשרוצים לישון

 ולחלום

 חלומות מתוקים.

זה פשוט לא תמיד מספיק,

להיות.

***

מישהו אמר לי פעם,

שכשכל העולם נראה לך לא בסדר,

סימן שאתה דפוק.

אז בואו נעשה חציחצי;

אני רגישה מדי, ואתם מדי לא רגישים.

כן. כועסת. גם לי מותר.