אני מגדירה את כל התקופה האחרונה כ'בולמוס אחד עצום' שהסתיים לו ברגע זה ממש. די.
כואב לי. כבד לי. שמן לי. נמאס לי.
כ"כ מטומטם מצד - כולם יודעים שיש לי ה"א (הורים, ביה"ס, חברים, מורים, משפחה..) וכולם כבר וויתרו על לנסות ולעזור לי.. ככה שת'כלס אני באמת יכולה לעשות מה שבא לי (צומות\ ספורט\ לאכול מה שבא לי וכמה...) ובמקום לנצל את זה - אני בולסת ובולסת ובולסת.. ומתנפחת ומתנפחת ומתנפחת 
אז דיי.
עליתי המון. אני גוש שומן אחד גדול ומגעיל.
וזה לא יכול להימשך.
אני רוצה לרדת, להצטמק, להעלים את כל הכאב והייסורים המחרידים האלה ( ולהיעלם יחד איתם..)
פרסמתי בצד רשימת חוקים לשבוע הקרוב - וזה יקרה.
עשיתי אימון קורע (ביחס לעובדה שהכושר שלי ממש בקאנטים אחרי תקופה ההפקות) - 30 דק' ריצה של 10.5 קמ"ש + 15 דק' הליכה 6.5 קמ"ש בשיפוע... שרפתי בערך 320 קל' :) - זה כלום ביחס לכל מה שנכנס היום.. אבל זה עדיף על כלום.. וזה לפחות ממש חיזק אותי ואת המוטיבציה שלי 
יש לי הרגשה שאני במקום נכון עכשיו - על הגל :)
בהצלחה לכולן! 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
