נשקלתי הבוקר - אין שינוי.
בגדול מבאס לאללה שאין ירידה.. מצד שני - אחרי שבוע הטחינות המזעזע הזה, אני ממש מופתעת שאין עלייה (אבל תודה לאל!)
אתמול הייתי בארוחה משפחתית (פעם 1 שהצלחתי לומר לסבתא "לא" על חלק מהמנות.. ואני ממש גאה בעצמי על זה).
כשהגיע שלב הקינוחים, הבת זוג של דוד שלי (שאני בטוחה ב-100% שיש לה ה"א כלשהי. בדוק). אמרה לאמא שלי שישבה לידה:
"איך ***** רזתה כ"כ הרבה?!", לא שמעתי מה אמא שלי ענתה לה.. אבל סבתא שלי אמרה: "כי היא לא אוכלת! תראי אותה. היא נחושה" ואז סבא שלי הוסיף : "כן! היא חזקה. נחושה בשלה".
הבלעתי חיוכון כששמעתי את זה. לא חיוך של אושר - על ההערה שרזיתי. אלא חיוך מהגיחוך שחשתי לגביי ההקשר של המילים "חזקה"\"נחושה" בהקשר אליי.
אני לא חזקה. אני לא נחושה.
אני פאקינג כישלון.
מצחיק. עצוב. לא ברור.
פשוט רע.
בשלישי אני טסה לפולין (אמאל'ההההההההההההההההההההה
) ואני מתה מפחד. ממש.
רב החברים הטובים שלי לא יוצאים, וזה רק עוד יותר מוסיף ללחץ המטורף...
אתמול עשיתי עם אבא קניות: אנרג'י לייט, גרברים (כן-כן), מסטיקים, סוכריות ללא סוכר, שזיפים יבשים, אננס מיובש, שקדים, לחם שיפון פומפרניקל, תה, סוכרזית.
אני מבחינתי הולכת לחיות על זה במשך שמונת הימים שלי שם (בטח אקנה לי שם גם קפה מדי פעם..) אבל בגדול זאת התוכנית.(אני ממש לא מתכוונת לאכול את האוכל במסעדות\ חדרי אוכל.. וגם בלי קשר קשה לי לאכול עם אנשים ארוחות גדולות.
אני מתכוונת לקחת לשם איזה מחברת ולתעד בנק' את מה שאני עוברת בכל יום של המסע (אתרים, הרגשות, סיטואציות, חוויות, קשיים, אוכל.. וכשאחזור אעלה לכאן "קטעים נבחרים").
תפריט יום שבת, 27.8:
בוקר: מעדן 0% (60) + חצי כוס פייבר 1 (60) + קפה (20)
ביניים: בננה (90)
צהריים: תבשיל קינואה וקישואים (220 בהגזמה) + סלט (60) + סקי 0.5% (60) + קוטג' 3% (50)
ביניים: מעדן 0% (60) + קפה (20) + חמוציות (100)
ערב: סייטן (200) + תבשיל קינואה וקישואים (220 בהגזמה)
סכ"ה: 1320 קלוריות. כוסעאמק איתי.
התכוונתי לא לאכול כלום אחרי הקפה של הביניים. ואז היה לי מיני בולמוס (שכביכול הסתיים רק בחמוציות), שהמשיך אח"כ לבולמוס מטורף בערב 
לעזאזאל. אני פשוט פרה שמנה וחסרת שליטה.
מחר ח"כ על הבוקר!