בערך חרא טהור

אתמול ישבתי בלילה עם חבר טוב.

אחד כזה שאני מרשה לעצמי להגיד הכל ולהשאר אנושית. 

אבל... עדין יש סודות.

אז תמיד אני אומרת משהו אחר שמנסה להיתקשר למשהו הקיים. אם הבנתם.

הוא יודע שאני מחרטטת. 

אז אתמול הוא זרק משפט שאני כבר לא זוכרת מה אומר... אבל העציב אותי. 

ואז בכיתי. 

יעני ממש בכיתי. 

והוא שתק. גם כי היה בהלם שבאמת בכיתי מזה וגם כי הוא תמיד דחק בי להוציא כזה.

ואז גילינו משהו. אני בוכה בדיוק 5-7 שניות.

ומהר אנגב דמעות ואצחק להעביר נושא.

הוא אמר שזה כישרון,

והעביר לי פייסל וקערה עם מלא אננס שימורים לקוביות. 

אננס תמיד סותם לי את הפה ממש ילדה טובה חח

הסיבה היחידה שאעשה טיול לתאילנד זה בגלל אננס. 

אז אם תרצו להתחבב עליי, אתם יודעים את הדרך.... 

בעצם בכיתי כי סיפרתי לו שיש בחור אחד מרחובות, די דומה לי באופי... גם נראה טוב, שדברנו בטלפון וקבענו לפני שבוע וחצי לצאת וזה בוטל... אז הוא בא לאיזור שלי עם הכלבה שלו ועשינו לה טיול. 

באמת שנהנתי! ובסוף הוא חיבק אותי והעביר את כף היד שלו מהלחי שלי לאט עד מאחורי הצוואר ונישק אותי בלחי. ואמר שהיה לו ממש כיף ונדבר ונשב שוב וסליחה על היציאה הקצרה. 

היה לו גם שם יפה... הראל. מיוחד לשם שינוי. 

מפה לשם שלחתי הודעה למחרת והוא ענה אחרי יומיים שעסוק ולא דיברנו מאז. 

חבל..  

אבל בעקבות די הרבה אירועים אחרונים הבנתי שיש בעיה בי. 

אני פשוט משדרת לאנשים דברים שלא רוצה לשדר.

החבר הטוב מסר שזה הוא הבעיה ושאני בת זונה של בחורה ואם היה לי קארה הייתי הכי מושלמת בעולם.

חרמן קארה שכמותו....

הלוואי היה לי אומץ לספר לו יותר מדברים קטנים.... הוא בין הבודדים בעולם שאני יכולה לשבת איתו ולהיות אני ולקבל יחס שווה. 

(אם את עם קארה ורוצה גבר חלומות וגם חתיך! תשלחי הודעה )

אז סיקרן אותי מה הבכי הכי ארוך שלכם ומתי בכיתם ולמה?

תשובה לשאלה עבורי זה בהפלה. בכיתי אחרי הניתוח כשראיתי את אותו חבר. בכיתי כמה שניות כשראיתי אותו. ואחרי זה הוא הזמין אותי לארוחת בוקר יחד... שתינו מלשייק מטורף! שם גם בכיתי אבל בדיוק עשירית שניה... בכל זאת מסעדה....

אבל לפחות עזרתי לו להביא את המספר של המלצרית עם התחת החטוב, והשיער הקארה .  

אלוהים היה הייתה מטורפת.... 

מעניין אם מישהו רואה אותי מהצד ואומר ואו היא מטורפת ויפה... 

נעע