אני לא יודע אם זה סוכם קודם כראוי או נאמר הרבה מידי, אבל זה כנראה הולך להסגר בזה

אני מרגיש שניקה לא ידידה שלי יותר וזהו

כמה חבל

לפי הדיווחים, אין לה שום בעיה - אני רק מפתיע ובא משום מקום מידי פעם, בנוסף על פי בלה אני יותר מידי

וזה לא "כזה" מבהיל

זה דבר מפגר בעיני לחשוב, אני לא יודע מה רע או להתלונן בזה שאני בסביבה אי פעם

ואני לא רוצה שתעשי לי טובה מתוך אלוצים מנומסים לחבק אותי כי "אנחנו מכירים"

כי ככה זה מרגיש

*כעס*

עדיין לא זכיתי לספר לספורטאית על זה ולראות מה יש לה להעיז להגיד

אם היא תגיד לי משהו בסגנון "אשמתך" אני לא יודע מה תיהיה התגובה שלי, זה לא יהיה נעים

מהצד המייצב של כל הסיפור, קרין מושכת אותי אליה יותר ויותר חזק

למזלי, ממש רגע לפני שאיבדתי את חוש הראייה לחלוטין בעניין והתחלתי ללכת בכיוון שלה כמו כלבלב

העירה אותי התגובה "כמה בנים מאוהבים בך" של אחת מהחברות שלה

תגובה מאוד עיניינית, מזכירה לי מאת את א' ובעיקר גורמת לי לחשוב על פעילות זהירה יותר בקטע של "אחד מכולם"

ההבדל המשמעותי איתי הוא האמפתיה המרבית שיש לי

היה עוד כמה דברים שאני לא זוכר אותם בדיוק

בכל מבט אפשרי, היא תפוסה כרגע (יש לה חבר) וכמה חזק שלא אהיה בעניין, אני שומר על הזהירות שלי

בחיי, כמה שהיא נחמדה. אין מה לעשות, כל אחד היה מתאהב בה בקלות אם היה מקבל את ההזדמנות שאני קיבלתי

ותראו אותי, איך אני מעז בכלל לא לשכוח מניקה לחלוטין אחרי הכאב שהיא עדיין גורמת לי וללכת למה שגורם לי להרגיש כל כך, כל כך הרבה יותר טוב.

המוח שלי פועל כראוי

אז כה, על קרין באמת כדאי להלחם

משהו שאני אדאג לנסות יותר ויותר עם הזמן

ואדאג לשמור על יציבות איכותית וטובה יותר יחסית הרבה בהשוואה למה שעשיתי בתחילת שנה הזו

לצערי אני לא זוכר שנה בחיים שלי שלא הייתי מתוסכל מסיבה כזו או אחרת

כיתה ז' הלימודים + האנשים האיומים שהייתי בסביבתם בקושי או מה שלא היה הסריח

כיתה ח' בעיקר הלימודים והמשפחה, היה כמה מוקשים חברתיים אבל מעטים יחסית

כיתה ט', מן הסתם א' וניסיון להשתפר בלימודים

כיתה י', ההחלמה מא', הרבה מאוד בדידות והלימודים בקצה

השנה, ניקה עשתה לי יותר נזק מאשר טוב (איך אני מאוכזב) בעיקר בזמן האחרון, בלה עוד יציבה יחסית, החברים בשלהם, לא חסר לי בדידות וכמובן הלימודים זה בדיחה יותר מהלכת מאז שאני זוכר את עצמי בירידה מכיתה ז'

הרי היסודי, לימודים תמורת חברים, 100 בהכל וכל העולם שונא אותי מלבד לאנשים חכמים באמת.

עכשיו בבית, מה שמגביר את הנוחות שלי בכמה נושאים ומוריד בכמה נושאים אחרים

עם הפנימייה, אחרי משרד החינוך ש"התקבלתי" כמובן, צריך לקוות בנימוס למילה שלהם שיש תקציב השנה לחסוך לי כסף

אחרת, שנה הבאה בטוח אבל השנה פחות ידוע... מקווה שאמא שלי לא תיהיה צריכה לשלם 2400 למה לא יפה והיא לא תסכים...

אני חושב שבמידה ומשרד החינוך לא יאפשר לי כתוצאה ממחסור של כסף, אשיג לי מפתח יפה לרובוטיקה ואהיה שם כל הזמן, הרי הסיזן נגמר עוד מעט בסה"כ

אגב רובוטיקה, שיתבייש לו הראש צוות שלנו, הסיזן נגמר ולא הייתי שם שבועיים או משהו בזכותו כי "אין לך מה לעשות"

אנשים כבר חושבים שפרשתי, שילמתי להם 1800 שקל מכובדים ומקומי שם, שלא יהיה לכם ספק בו אפילו.

עושים לי טובה ששמים אותי ברשימה של "לעשות את המבחן בספרות מאוחר יותר" בלי להודיע לי

אשמתי שאני לא בא? ...

אני אוסיף לומר, אינני יודע מה הייתי עושה לולא הייתי מכיר את קרין

הבעיות עם ניקה היו מתפוצץ בתור הדבר היחידי שהייתי מסוגל לחשוב עליו

קצת על נשף פורים, בסגירה של שנתיים מאז החברה האחרונה שהייתה לי (וואלה בדיוק)

זה נשף שהלך יותר טוב כנראה מכל נשף אחר, מלבד לשעה האחרונה שהייתי בודד במועדון, מצד שני עם מעט תלונות

מילא מתים וריקודים זה לא אני, בנוסף אני מספיק אמפתי להבין שהנסטר צריך את הזמן עם חברה שלו - הרי אני לא אפסיק להיות חבר שלו

וכמובן, במקביל אחרי מראה כפולה יש לנו את בלה והאולר, שביחד לא רק בסתר מכל העולם כבר חודשיים, אלה מתנהגים בצורות עלובות שלא יתוארו

הסיבה הפשוטה היא שבלה היא איומה במערכות יחסים ואובססיבית לכל העניין בצורה גרועה ובעייתית, בזמן שהאולר נופל בפח בפעם השניה אחרי המסקנה הפשוטה שלו ושל הנסטר בכיתה ח' ש"חברה היא לא יכולה להיות" והטעות נעשתה פעם אחת

הזמן לחזור על זה עוד פעם? לא חבל?

אני נותן לעצמי מלא קרדיט כאן - וויתרתי עליה בפזיזות לטובת ניקה אפילו שזה פעל חרא ותארו לאן הגנו, Worst Case Scenrio

זה השתלם לי יפה והנזק הנפשי שיצאתי ממנו הוא ככל הנראה במינימום שלו, לא יכולתי לסיים את זה טוב יותר כנראה

עד כמה שקשה לי להודות, החבר הלוזר מכיתה ז' (נקרא לו... החרשן) צדק - בניגוד לתמיד

אני צריך לגרום (אוקיי קיבלתי הפרעה)

תרשו לי לסטות דקה מהנושא, ההפרעה שלי הייתה קרין מה שיכול להדגים לכם את עיניין הקשר - היא התקשרה אלי ואנחנו מדברים כמעט כאילו אנחנו ביחד או משהו אך בניגוד למה שכולם יכולים לחשוב אנחנו לא (אם העז להגיד לצערי רק שאני לא באמת יודע) ובקיצור אני מרגיש מצוין עם זה פי מאה מכל דבר אחר אי פעם - זה ככה מהיום של הנשף ולפני זה זה היה סמסים וכאלה, היה יותר מציאות (רק שעכשיו כולם בביתם ורחוקים)

לשבוע הקרוב שיתחיל לי מיום שלישי התחזית היא הרבה יותר זמן איתה במציאות, הרבה מאוד אפילו ורק אלוהים יודע עכשיו מה יהיה

העניין הזה באופן יעיל מכוון לשלוש המטרות שלי, איבוד הבתולין התנשקות וחברה

בזמן ששתיים מהמטרות הן ברורות מאוד - או כן או לא, המטרה העיקרית שבנויה מ"אמיתית" תקח לי קצת זמן לפני שאוכל באמת לסמן אותה בקו של הצלחה

ברובוטיקה אולי אני יכול לסמן ואולי לא, אני משער שאסן אחרי התחרות - הרובוט מסתבר כבר הוגש ולא נגעתי בו אפילו...

סליחה על זה

חזרה לחרשן ומה שהוא צדק לגביו

הוא אמר לי "אתה צריך לגרום לה לרצות אותך"

משהו שלא היה יכול להיות יותר נכון

אני כמעט מצטער שלא הצלחתי להקשיב לו, אני לא בטוח עד כמה הייתי עיוור

בנוסף על כך הוא אמר את זה לפני המון זמן

ולסיום אני הייתי עסוק בלהראות איך אני מרגיש עם הרעיון בראש ש"ידידה היא ידידה" ובסה"כ מרוכז בה יותר מידי

להגיד שהפסדתי לבינתיים או לתמיד?

אני שקלתי להגיד לא' "אני רוצה לחזור להיות איתך בקשר נורמלי כמו פעם" - יש לי הרגשה טובה לגבי זה

אבל כמובן, זה הכל תלוי בהזדמנות שאקבל + הזמן שאני רואה אותה הוא מוגבל מאוד (כמעט אף פעם, בקלות יעבור לי עד סוף שנה בלי שאראה אותה פעם אחת)

עם מרי היחסים נרגעו קצת, אחרי שלפני כמה שבועות חשבתי על "פוטנציאל" - המסקנה הסופית היא תמיד אותה אחת, הבחורה סתומה וההחלטה שלי לא להלחם עליה הגיונית מהסיבה הפשוטה הזאת על אף שכמה שהיא כוסית רק עושה את העניין יותר גרוע בהשוואה לבחורה אחרת אצלנו בכיתה שסתומה בצורה דומה, פחות או יותר. (הסיפור הזה פורט יותר בשיחה שלי עם הנסטר, משהו שהיה נחוץ)

אני סיפרתי לכל העולם ואישתו עד כמה הייתי דלוק על א'

מה שלא סיפרתי ורק מעטים יודעים ואף מעטים יותר זוכרים בכלל, זה את הזהות של א'

א', שעד היום מתכבדת לשמור על השם היחידי בבלוג שלי כאות אחת בלבד עם ', כנראה מצאה לעצמה איזשהו מקום ועומס של מחסור בזמן בחיים כמו כל ילדי המנהיגות שלא מתביישים להגיד שעמוס להם לנסות לבלות עם חברים שאיכשהו יש להם + הלימודים בעיקר

אני לא חושב שכדאי לי להשוות את עצמי אליהם עכשיו, אבל בחיי שלא חסר לי זמן פנוי או זמן לבד.

לפחות לא עכשיו, והאמת כשהצטרפתי לפנימייה הזמן הזה קיבל מעט קיצוץ שרק עזר לי אם אני חייב להודות.

וואו, תודה לאל שהתוכן שלי נשמר כשהמחשב קרס מאיזה סיבה לא ידוע ומערכת ההפעלה לא עלתה כמו שצריך

אני החלפתי למק ומשם אני מריץ ווינדוס עכשיו שפועל נורמלי לכל היותר, מעניין מה הייתה הבעיה... (כנראה חימום?)

אם יורשה לי לומר, כפי שנאמר קודם, קרין היא אחת שמתאהבים בה בקלות

מה זה מסמן? בעיות. א' הייתה אותו עם משהו דומה (כיתה ח', המשפט "חצי שכבה מאוהבת בה" נאמר יותר מפעם אחת)

אני לא חושב שברצוני לפרט מעבר לזה לגבי איזשהו נושא נוסף

הנשף היה בסדר בסה"כ, מהאוכל עד לחיבוק המאולץ של ניקה, מהזמן עם החברים, לשיחה עם קרין, לזמן עם הנסטר

ולסיום, הזמן לבד - הזמן ללכת הביתה ולהרדם באוטובוס בלי להרגיש בכך, לשינה ועד לקרין שהעירה אותי בסביבות חמש או שש בצהריים, אולי שבע

חביתה בשני הבקרים, מחר ראשון ואני יאכל מה שאבא ישאיר לי

ראיתי את הפלוס של ההורים שלי בבנק, האמת שהוא לא משהו משהו - אך אינו מביך

אז כה, להוסיף להורים שלי את הכסף המטורף של הפנימייה ללא הנחות נשמע קצת המון - אפילו רק ל-4 החודשים המסכנים שנשארו

אנחנו לא עניים, יש לנו בהחלט מספיק לשרוד יפה, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כל כך הרבה במקביל

ככה שאני לא בונה על אייפון 5 או אייפוד 5 (אולי יד שניה?) בזמן הקרוב או הרחוק

בטח שלא עם ההוספה של המחיר לפנימייה

משרד החינוך היה פסיכולוגית, מה שהיה צריך לעשות נעשה (מבחן עלוב שלא יראה להם שום דבר מלבד את זה שאני גאון במתמטיקה ושאני "עובר שינוי" לטובה בזכות הפנימייה)

כמה נחמד, לקראת הסוף של הראיון האישי הבנתי שזו אותה אחת שראיינה פעם קודמת ושכחתי למה לא אהבתי אותה בכלל - אולי אני מעריך אותה יותר עכשיו

אבל לא היה חסר לי מה לצחוק עליו אחרי זה, מצד שני גם להעריך ולהזכר איך "השאנטי" מרגיש טוב מידי פעם

נראלי אני אסיים כאן... (http://www.youtube.com/watch?v=n9mR7p4RGOE)