לא רשמתי כאן איזה שבוע.

בואו נודה בזה, חופש פורים לא תוכן להיות טוב ואם תכריחו אותי לסכם אותו הוא היה יותר זין ממה שציפיתי.

אומנם לא חשפתי הרבה מידע עליו והוא היה קצר ואפילו שהיה קצר הוא הסריח

רק כי הייתי בבית?

לא, האמת שהסיבה שגרמה לו להפוך מ"כלום" ל"מסריח" היא עצם העובדה שניקה הלכה לה לכנס מסוים במקום מסוים שיכולתי בקלות להיות מוזמן אליו רק שלא.

ובואו לא נזכר אפילו בעצם העובדה שבעבר הוזמנתי לדברים כאלה לא מעט, ובאתי לחלק מכובד מהם. *כולל חנוכה

ומה? קרין מספרת לי שהיא תזמין אותי לים כבר בקיץ עוד לפני שהספקתי להכיר אותה שבוע

עכשיו המצב קצת "התרגל", מצאתי תחביב נוסף בפנימייה, עכשיו אני מבין לעומק במשחק של ההורים שלי

וגם מצאתי עניין חדש בפנימייה, יותר מרגש מתמיד ואפילו פחות דיבור מקרין (עניין בנושא האהוב, פאקינג בנות.)

גם בטיחותי בהרבה. אני חושב שאשקיע בשני הדברים האלה כמה שאני יכול, יש לי כאן לא מעט החלטה לגבי איפה אני נמצא והכל

וגם אתן מזמני בכיף לקרין

אחרי שיחה עמוקה עם אדם שעזב אך שאפשר לסמוך עליו לכל היותר, נהייתי יותר אופטימי בנוגע לניקה

המציאות אומנם לא השתנתה, לפחות לא עדיין

וזה רק הוגן שזה ישפיע עלי שהמציאות לא ישתנה, עבדתי מאוד קשה.

לא וויתרתי, עדיין, זין עלי, מה הבעיה שלי, יאללה, מה קרה ל"להבין שזה לא הולך"?

זה קצת יותר מזה

הכל קצת יותר מזה

אין כזה דבר לא הולך, יש משהו גדול יותר שעומד בדרך, אני רוצה שהיא תיהיה ידידה טובה שלי ובחייאת אני רוצה להבין למה היא עושה מה שהיא עושה אם היא בכלל יודעת או חושבת משהו

מי יעז להאשים אותי שאני מרגיש

ובכל זאת אופטימי

אופטימי שייפול לה האסימון

אופטימי שאפנה אליה בנושא והיא תסביר לי איך היא מרגישה

אופטימי לקבל הסכמה או סירוב שיראה לי כמה רחוק אני מהסכמה - להמשיך ללכת בכיוון

אם היא תגיד לי "אף פעם" זה רק אומר שאני הולך בכיוון השני וכנראה יחסית רחוק

אם היא תגיד לי "מפחדת על הידידות" בחיי שהיא גם מצחיקה אותי וגם אני מאוד מאוד קרוב

אם היא תגיד לי "מה לקח לך כל הרבה זמן" התשובה היא הסחות דעת לכל היותר, "בואי נחסוך עכשיו זמן"

היא לא אחת של מריבות ושל כעס, איך זה ייתכן שהיא אחת של "להתרחק"?

והיא גם הייתה אחת של לא להשאיר לבד, מה קרה לזה? הא????

הלימודים:

הלך לי מעולה במגן באנגלית (או בגרות, הזו שמדברים בה על הפרוייקט משהו...) צריך עוד להדפיס 2 עמודים ואני מסודר (אעשה את זה בהזדמנות)

כנראה יהיה לי 95-100 (כן 100 זו אפשרות הגיונית, אני לא סתם אופטימי)

בספרות 72 - סימן מעולה.

בהיסטוריה 59 בת זונה כוס אמא שלה אני מעדיף שואה באלוהים מבטיח איזה שמחת אביב לא ראיתי בסופ"ש מכוערת כמו חרא זין

למי יש כוח אליה בכלל, אני לא אכנס לזה אפילו פשוט מגעיל. בלתי נסבל, אני עדיין מנומס מידי בכדי לפנות ליועצת בעניין "השיעורים שלה - לא בשבילי" ופשוט לא קורה כלום אף פעם, רק צריך לא לכבד אותה יותר ויותר.

שיעור אזרחות סרט אחרון היה שם משהו בסגנון "אז? מה היה חשוב לנו ירושלים? תל אביב היה חשוב!" על מתי דיברו? 1948, מלחמת העצמאות!

ואז, איך היא לא מתביישת פשוט... "קצת כמו היום לא?" צעקתי "לא!" אחד האגרסביים. שכולם ישמעו וישתקו, היא טועה וזה זוועה שהיא אמרה את זה, התכוונה לזה ואולי גילתה לי לא מעט מהדעה האישית המעוותת שלה

בן גוריון - גיבור שלא וויתר על ירושלים.

מה עוד היה? 67 בתנ"ך, מצד אחד "באסה הייתי יותר טוב + רימיתי תעשה לי טובה רק על זה קיבלתי את הנקודות??"

מצד שני כל השיעור זה חירטוט, כל השנה הזו זה חירטוט ואין בגרות השנה אז שלא יזיינו לי במוח

לא זוכר עוד ציונים, ייתכן והיה עוד אחד או שניים

שבוע הבא:

מחר צו ראשון (וואו) או מחרותיים

עוד 3 ימים מבחן בלשון שאני לא יודע כלום ולא איכפת לי מספיק בכלל

האמת שאני אראה מה אני יכול לעשות בשביל ללמוד רק שאין לי כוח.

עוד 5 ימים מבחן באזרחות עם הבת זונה המזדיינת אז נקווה למזל למה אני לא אזיז את הביצה השמאלית או הימנית בשביל לשמוע אותה אומרת "אני כל כך שמחה" הלוואי תסבול המון לפני שתמות.

אגב אני לא שונא אותה על 59, אני שונא אותה על אופי דוחה אחושרמוטה ואם אתם חושבים שלקלל זה לא יפה - זה מדגים את ההרגשה שהאופי שלה נותן לי מושלם.

ההורים שלי ביקרו ונתנו לי אוכל וכאלה רק לצערי לא זכיתי לראות אותם

מה לעשות לא הייתי עם הפלאפון, הייתי עם קרין (וחברותיה בערך)

גיליתי קצת על אחד השחורים פה, יהודי! ואין לי צורך לפרט, אני שמח להכיר כאן כל אחד ונחמד מצידי לא להיות גזעני כמו ההורים שלי

"השחור לקח לך?" - רציני...

המון חברתיות בפנימייה כאן

המון פעילויות

לא רוצה לעזוב, לא רוצה הביתה

באסה ששברתי את המחשב הנייד קצת... למזלי הוא פועל והכל בסדר לגמרי

יש לי עוד מה לגמור כנראה בכל הנוגע להכל.

ניקה רוצה להיות איתי, היא מגלה את זה עכשיו!!