היומיים האחרונים היו בלתי נסבלים. הרגשת החופש חונקת אותי, נכנסתי לבולמוסים שחשבתי שנפטרתי מהם. הגעתי למספרים איומים. והכי גרוע, אני יודעת שזה רק יילך וידרדר - אני יוצאת לחופשה, בעוד אחד מאותם מלונות של הכל כלול. וזה תמיד יהיה אוכל. אוכל בכל מקום. אני יודעת שאני לא חייבת לאכול, אבל אני מרגישה חלשה כל כך. חסרת אונים. כאילו לא משנה כמה אני רוצה, אני רק עולה ועולה ומתנפחת.
PLEASE HELP ME, I CAN'T DO IT ON MY OWN
כשאת מרגישה הכי שמנה בעולם
אחרי בולמוס אינסופי
כשאת מרגישה כל קלוריה שהכנסת לגוף שלך
גורמת לך לרצות להקיא את הנשמה שלך
להעניש את עצמך על שהיית חלשה
להיחנק מדמעות כי את יודעת שאת פוגעת רק בעצמך
והורסת את הגוף שלך עם הרעלים האלה במסווה של אוכל
באותו הרגע
קחי את הזעם וחוסר האונים שנראה כאילו את טובעת בו
ותהפכי אותו למוטיבציה
מוטיבציה לרזון ושלמות
ותמיד צריך לזכור
שלא משנה כמה גרוע היום הזה נראה
תמיד אפשר לתקן
ומחר יהיה יום רזה יותר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
