לא אנה

איך? איך יכולתי?

איך יכולתי שלא לסיים את הירידה במשקל בגיל 10 כשהייתי אצל דיאטנית? איך?

איך יכולתי שלא לסיים את הירידה במשקל בגיל 12 כשהייתי בשומרי משקל? איך?

איך יכולתי שלא לסיים את הירידה במשקל בגיל 15 כשהייתי אצל דיאטנית? איך?

איך יכולתי שלא לסיים את הירידה במשקל כשהיה לי "רק" 10 קילו להוריד? איך?

איך יכולתי להעלות 10 קילו נוספים עלי במספר חודשים? איך נתתי לעצמי לעשות את זה? איך?

איך אני מרשה לעצמי לזלול שוקולד, גלידות, לחם כשאני אח"כ לא יכולה להסתכל על עצמי במראה ולחייך? איך?

איך אני יכולה לצעוק על אמא שלי כשהיא אומרת לי שלא נראה לה שאני שומרת, כשאני יודעת שהיא צודקת? איך?

איך אני יכולה עכשיו ללכת לשקילה ולהסתכל למדריכה בעיניים? איך?

איך אני יכולה עכשיו ללכת ולהסתכל לכל אותם האנשים האחרים שיורדים במשקל בעיניים? איך?

איך אני יכולה להסתכל לאמא שלי בעיניים, כשאין לנו כסף, אחרי שהיא שילמה לי חצי מהסכום על "הירידה"? איך??

איך יכולתי להפוך לבנות שאני מגיבה להן? איך?

איך אני יכולה לאהוב את עצמי, אם זה רק גרם לי לרע? איך?

איך מישהי רזה כמו מקל מצליחה להרזות ואני לא? איך?

ואיך היא לא רואה שהיא לא צריכה להרזות? איך??

איך אני מרשה לעצמי להשמין כשאני מודעת להיסטוריה הרפואית של המשפחה שלי? איך???

אני לא אחת מאותן בנות רזות ויפות שתקועות בלופ "פרו אנה" ולא רואות את עצמן.

אני הפוך.

אני שמנה.

אני שמנה.

ואולי זה יפה לבנות אחרות, בכיף שלהן, אבל זה לא יפה לי.

לי זה לא רק לא יפה. לי זה מסוכן. לא בריא.

סכרת, מחלות לב, זה העתיד שלי אם אני לא ארזה עכשיו. ומהר.

אני שמנה. ואני לא רוצה להיות.