אני לא מאמינה!!!!! 
הצלחתי לשחזר את הבלוג ועל הדרך לראות שהאתר עדיין עובד-פעיל-נושם,חי ובועט!
מדהים!
אני מתרגשת ממש.
המקום הזה היה לי בית במשך מלא שנים.
מליון שנים לא הייתי פה,שכחתי כבר מה זה להקליד.
החלטתי להיכנס כי הרגשתי שאני על סף ייאוש,אבל רבי נחמן אהובי קבע-"אין שום ייאוש בעולם כלל"! אז מי אני להתייאש?!
נכנסתח רק כדי לפרוק,
קשה לי בתקופה האחרונה,מרגישה שאני במקום-דרוך כבר לפחות 100 שנים.
זה נשמע אולי ילדותי אבל זה עדיין המקום שלי -אז זכותי.
כשהייתי כותבת כאן,הרגשתי פחות רייקנית,פחות עצובה יותר שולטת בעצמי ויודעת לאן מועדות פניי.
הכתיבה משחררת.
במדיה של היום זה כבר לא קיים באותו פורמט.
אין אננומיות,אין להראות חולשה או לשחרר פחדים.זה פשוט לא עובר לייק ז"א מסך.
חזרתי לכאן.. אולי בהמשך יהיה פוסט מסודר יותר.
בגדול ואווווווו כיף לי.
אפילו התגעגעתי לסמיילים שזה לעצמו-אדיר 