אני מפחדת מהמציאות

אני עוד לא מוכנה למציאות

עוד חודשיים אני משתחררת מצה"ל, זה אומר שאין יותר תירוצים שאמא תעשה בשבילי הכל...

אני אצטרך להתמודד עם החיים האמתיים ולעבוד קשה על מנת לקבל מה שאני רוצה.

אני מפחדת לצאת לעולם כמו שאני באמת; בחורה מתוסכלת ומדוכאת שכל היום נסגרת בחדר שלה על מנת שלא יראו אותי או יותר נכון לא יראו את השומן שלי... אני כלכך מתביישת בעצמי.

כולם אומרים לי כמה שאני חכמה ומצליחה, שאני הרבה יותר ממי שמסביבי... אבל מה זה הרבה יותר?

מי אמר שאני נהנית מהחיים כמוהם?

מה זה שווה להיות חכמה ומלומדת אם אני לא שווה בעיני כלום?...

מה זה שווה שכשכולם ככר התקדמו אני נשארתי מאחור...כי פחדתי מהעולם.

ואני עדיין מפחדת מהעולם..

למה?

נדמה לי שאם ארד את המשקל העודף שלי, כל הבעיות שלי יפתרו אבל לפעמים אני כבר לא יודעת מה נכון בשבילי.

בנתיים אני יושבת בחדר שלי, כרגיל, חושבת על החיים ומה יהיה ואיך יהיה...

בחלומות הכי גדולים שלי, אני רואה עצמי כוסית עם שיער שחור חלק בשמלה שחורה וצמודה לגוף, עם שעון מזהב ביד השמאלית, פנינים על האוזניים, זהב על הצוואר, נוהגת (אין לי רישיון בכלל..) בג'יפ שחור ומבריק... ורק בוהה....... לא יודעת לאן אני נוסעת....