פתאום נזכרתי היום בקבוצה פְּסֹלֶת אוֹ הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֲפֵלָה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת
שיניתי את ההגדרות מזמן ככה שלא יקפצו לי בפיד והספקתי לשכוח ממנה, אז היום נכנסתי לגלול קצת. היו תקופות שהייתי שם המון.
מישהו ממכריי הבלוגרים והבלוגריות שם במקרה? יודעים ויודעות במה מדובר?
היום יצאתי ללקט זרעים של גדילנים ותרמילי חרדל שהתייבשו.
אני אפילו לא כל כך אוהבת חרדל, אבל מרגש אותי להכין מחומרים שליקטתי לבד.
(אגב, צריכה המלצה למטחנת תבלינים, אם למישהו.י יש)
סיימתי את הספר שלי היום, והלכתי לספרייה. תהיתי אם אני הולכת לכיוון ספרים אפלים או שחוזרת אל פני השטח, ונחשו מה
אפלים it is.
לקחתי ספר שנקרא סיפורה של O, שפחות או יותר גורם לי לרצות למות (אבל לא מספיק כדי לעצור את הקריאה)
מישהו.י מכיר.ה? שנוכל להזעזע ביחד?
אתמול עליתי הביתה ברגל וראיתי את זה על המדרכה.
מקווה שזה לא מוזר מדי שזה תפס את תשומת ליבי
(ושזה דיי מעניין בעיניי)
שלשום טיילנו ביער וראיתי גולגולת יפהפייה, וגם שאריות של רגל של (נראה לי שזו הייתה) עז. קצת קשה להסביר, אבל אני חוששת להציף את הפוסט בתמונות של דברים מתים אז אוותר. בכל אופן, הרבה מוות.
אף פעם לא רציתי להתאבד. בתור מי שחברה שלה ניסתה פעם (ולא הצליחה, תודה לאלה) הבנתי שזה לא משהו שאהיה מסוגלת אי פעם לעשות לאנשים שסביבי. כן ייחלתי ללהפסיק להתקיים, מדי פעם. אבל נראה לי שרובנו ככה, לא?
בנוגע לפוסט הקודם, אני שמחה שאתם מאמינים לי אפילו כשאני לא מאמינה לעצמי. ושאלתי את נרשם בגוף בספרייה, אם את קוראת את זה.
מדי פעם אני מנסה להבין אם באמת הייתי קיצונית בהתנהגות שלי בגיל ההתבגרות או לא
הייתה תקופה שכששאלו אותי עם כמה גברים שכבתי לא ידעתי מה לענות כי
איך אני אמורה לספור?
(לספור את מי שרציתי? את כל מי שחדר?)
בשבת הייתה לי שיחה קשה וחשובה עם אהובי
הוא אמר שהוא לא מבין למה אני לא מצליחה לכעוס עליהם ולמה אני חוזרת ואומרת שזו אשמתי ושהבאתי את זה על עצמי
בכינו הרבה
אמרתי לו אחר כך שזה הרגיש כאילו הנשמות שלנו יצאו מהגופים והתחבקו
וזה היה כל כך חשוף וכלכך אינטימי שזה כאב
אבל היה חשוב
אולי גם מחר אצא ללקט
(כמה חבל שזה כל כך קשה להיות בחורה באינטרנט,
הייתי שמה את המייל שלי כאן שוב)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Pandora_