חזרה לשרשים

הערה: קיבלתי תגובות שהארכתי ואכן זה פגם, וגם בכל ספרי ההלכה, וצריך תיקון, שחזרתי על פרטים, ושהכנסתי נושאים לא בנושא, לכן קיצרתי לאור הביקורת שקיבלתי

=

הלכות היהודים

סימן א הלכות ימי תחנונים וערב ראש השנה

   א ראש השנה לשנים הוא באחד בתשרי, לכן מתאים להתחיל את ההלכות במה שקשור לתחילת השנה.

   ב הרמב"ם כתב שביום ראש השנה האל דן את האדם, וחרף הדין, לא כתב שום הלכה להכנות לדוגמה בקשות נוספות וכן הסכים רב יצחק רי"ף. הואיל וספר שולחן ערוך לא הצג את הזרם הספרדי בפרט זה, בסיבה זו היזהר להתרחק מספר שולחן ערוך. ובכלל, הזהירו מנהיגי זרם ההלכה [שו"ת מהרם וגם מהרש"א, סוטה כב עמוד א, ירא] לא לעסוק בספר "שולחן ערוך" מכמה סיבות. להסבר ראה בנספחים.

פרט להדגשה כאן: "בסיבה זו היזהר להתרחק מספר שולחן ערוך" 

   ג אם רוצה להתחנן, התחל "קדושתך" ולא בתהילה אחרת, כמוסבר בנספח. חשוב, לפי ערכי המשנה, להגיד בבקשתו שהאל עושה דווקא "רצונך" ולא את מה שהמבקש רוצה, למשל "אבינו מלכינו אתה קדוש ואתה עושה את רצונך, עזרני ותן לי מה שאני צריך" וכדומה כמבואר בנספח.

   ד אם מתחנן, לא יפול על הפנים כשמתחנן, ולמרות שיפה להתנהג כן, אין זה בגדר הלכה, כי לפי דרך ההלכה [רא"ש, שבת] אין גזרה לאחר שחתם רב אשי את הגמרא, וכן כל "הלכה" שמקורה לאחר אשי, ואיננה בגמרא אין לקבל, דווקא לפי כללי ההלכה.

פרט להדגשה כאן: "צריך לבדוק בגמרא בשביל הלכה, ואם לא בגמרא אין לקבל, לפי כללי ההלכה"

   ה היזהר מללכת לבית כנסת, כי שם ספרי תפילה [סידור, וסליחות] שבהם תוכן ארוך מדי ואף בעייתי כמבואר בנספח, וכן בראש השנה. הריבוי בבתי כנסת גם בעייתי כי כל אחד סופג ומכלה ממון [כסף] בכמויות נוראיות. 

סיום הלכות ער"ה ובהן חמש פיסקאות

    סימן ב הלכות ליל ראש השנה

   א טוב לנצל את החופש, למרות שאין סיבה להימנע ממלאכה כמוסבר בנספח ז לסימן א, בכדי שהמשפחה תתאסף יחד, בשני הימים שמעניקים לחופשה, ובלבד שבאסיפת המשפחה לא יזדמנו ויכוחים, כי גדול השלום לפי היהדות.

   ב היזהר מללכת לבית כנסת, כי שם יקראו מספרי תפילה [סידור/מחזור] שבהם תוכן ארוך מדי ואף בעייתי כמבואר בנספח, ועוד כי לא מציינים את תחילת החג בעת כניסתו. עדיף ההיפך, היינו בבית יציין את תחילת החג, ולא יקרא הרבה. בייחוד לאור שהאריכות הכבידה אפילו ביחס למשנה, אלא די לומר "התחילה שנה חדשה" וכדומה. מעתה רק אכתוב מה לעשות.

   ג  בבית יתחילו מיד לאכול סלטים וכדומה בארוחה, ובמסיבה.

   ד ראוי לשיר בבית, שיר של ראש השנה. אני ממליץ על של שלומי שבת

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=966&wrkid=11922

אבל אפשר שיר אחר או שבעמוד

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=13872844

וכדומה.

   ה היזהר מללחוץ על האדם כולל ילד לאכול תפוח בדבש אם לא רוצה, כאילו רק אז יזכה לשנה מתוקה. יהודי יזהר מטקסי טבילה לדוגמה הטבלת תפוח בדבש כי מזכיר טבילה שבברית החדשה, אלא טוב לדקדק רק להטיף טיפות דבש על התפוח.

   ו מומלץ לא לאכול לחם התופס נפח בבטן, כשמכוונים לאכול ארוחה כבדה. אומנם אף אם אכל לחם, לפי מנהיגי זרם ההלכה אין משהו לעשות ולא לברך כמוסבר בנספח.

   ז מומלץ לשתות יין רק עם מנת בשר או דג, ולא לפני הארוחה.

   ח היזהר מלהכביד לאכול גם דג וגם בשר בארוחה אחת.

   ט לאחר המסיבה חשוב לנקות את השיניים כבכל ערב.

סיום הלכות ליל ראש השנה ובהן תשע פיסקאות

***ההמשך סימן ג בעמוד

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14203242

   נספחי סימן א

מקור להלכה א: משנה בתלמוד בבלי ראש השנה ב עמוד א. הואיל והוא ראשית השנה ראוי יותר להתחלה, לעומת ספר ארבעה טורים שהתחיל בבוקר רגיל.

נספח ב מקור להכלה ב והסבר: רמב"ם משנה תורה, מדע, תשובה ג.ג, ואולם סטה מדרכי הלכה שבגמרא פסחים ובגמרא עירובין שהלכה כרב יוסי שאמר בכל יום, ולכן אין ר"ה מיוחד בזה. למרות שלרמבם כמשנה נשפטים, אין צורך בהכנות ובתחנונים וכדומה, בסיבה זו אין לחוש לדברי רב קארו שאפילו את עדת הספרדים לא ייצג! בעניין תחנוני חודש אלול בפרט, ובכלל כבר הזהירו רבנים ממנהיגי ההלכה בספר שאלות ותשובות מהר"ם לא לעסוק בספר שולחן ערוך מכמה סיבות, וכן הסכים והזהיר המהרש"א על גמרא סוטה.

נספח ג מקור להלכה ג: בספר ארבעה טורים וכן לא לתקוע בשופר בער"ה. הסבר: כמו שהאב לא מחייב את בנו להגיד שהוא "גדול וגיבור", אלא ייחודו של אבינו שבשמים הוא קדושתו. גם לא כישו שאמר "קדושת שמו" וקיבלו הרבנים דברי ישו "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" שמקורה בברית החדשה, כי המהלל שם לא מהלל "אותו". הסגנון שבסידור "יהי רצון" של האל כשלי, נוגד את היהדות לבטל רצוננו בפני רצונו במשנה אבות.

נספח ד רא"ש על גמרא שבת

נספח ה הזרם ההלכתי קבע את המשנה של "תפילת השחר" וכמו כן תפילת המנחה בששה "סדרי" משנה, אצל מסכת פאה כי לעמדת הרבנים: כמו שמצות פאה לא מעשית ככתוב בספר החינוך, כמו כן משנה ברכות וכל תוכנה. יותר רחוק מאלה: ההוספות שאף לא במשנה והואיל והספר שקוראים בו ארוך, יותר משלוש מאות מילים מלבד שירים, וחמור עוד יותר שההוספות לא של המשנה, ואף מה שמקורו במשנה עדיין אצל משנה פאה, לכן יהודי יתרחק מכל בית כנסת שיש ספר סידור תפילה דומה.

נספח ו: אפשר להתחיל לשמוח משעה לפני שעיגול השמש שוקעת מעינינו, שנחשב תחילה בגמרא ברכות כדין פלג המנחה אבל מוקדם יותר לא שמחת החג. ולמרות שלפי ההלכה יום מוציא לילה בגמרא סוכה וכן בהגדרת "אור" עבור "יום" בספר בראשית [ויקרא א' לאור יום] ושהגבול בוקר שם, חג זה לא מקראי. אין במקרא שום חג ביום של תחילת השנה ואף אין לחבר "חודש השביעי" ליום זה, כטעות הרבנים, מכמה סיבות. בוודאי השם "שביעי" רחוק מהראשית ובכלל החישוב של קדמוננו היה שונה מלוח שנה העברי של זמננו ולכן אף הצו לא לעשות מלאכה "בחודש השביעי" לא קשור לראש השנה. עוד היכר על הבדלי חישוב כי חג האסיף במקרא הוא ב צ א ת ה ש נ ה שאז נדמה שראש השנה לאחר חג האסיף, וביהדות זמננו הראש הוא תשרי.

נספח ז: רק אם רוצה את שרשי היהדות [כתרמיתם של המחזירים בתשובה הכותבים "מרגישה שמשהו מבפנים קורא לך לחפש שורשים" ואז מלמדים את של זמננו השונה משל השורשים בתרמית חלילה] יבחין ויכיר שקדמוננו מנו ללוח שנה השונה, ושל זמננו לא כיהודים בזמן המקרא. אף קדמוננו רמזו על כך, כי בששה "סדרי" המשנה, נקבעה של שופר לאחר הלכות יום כיפור, וגם בסדר ירושלמי, בכדי שלא נטעה שתרועת חודש השביעי לפני יום כיפור חלילה. לכן כל דיני שופר לא קשור.

סוף דבר: במה יום זה הוא ראש? ראש השנה היינו ראשית תקופות, ולא כבבלי שטען למנין מלכי גוי שאז קשור למלך גוי, ובלי מלך גוי שונה, אלא לתקופות כי לפי תלמוד הירושלמי יש תקופת תשרי ותקופת טבת ותקופת ניסן ותקופת תמוז וכל נקודה שווה לתחילת ולסיום המעגל לכן נקבע הראש של המעגל בתשרי היינו שהתקופה שלאחר אחד בתשרי [כי לא ביומו אף פעם] היא הראשונה במעגל. דווקא בשנה זו ניכר התקלה

!!

כי התקופה הקשורה לתשרי היינו 21 ספטמבר במעגל השמשי, אך ראש השנה חל לפעמים ודווקא בשנה זו, לאחר התקופה. לקרוא לרז"ל חכמים רחוק מהמציאות כי הרבנים חיברו הרעיון של חדשים ירחיים בקשר לתקופות, כאשר בלתי אפשרי. למרות שאין סיבה לשמוח, לא בגלל התקופות בכלל ובייחוד שלא מתאים לתקופות כנזכר.

בנוסף ראוי להסביר הואיל ולוחות השנה שונים: החג הבא בלוח העברי יום כיפור היינו כפרה לפדות כמו "אם כופר יושת עליו" אך אף אם נניח שהתאריך נכון, הואיל ונאמר"אל משה" ולא לבני ישראל כרגיל ידוע שלא לעם. גם רבני זרם ההלכה רמזו על כך ומיקמו יומא אצל שקלים כי קשור למקדש. הסדר כן גם בתלמוד הירושלמי. בכלל השביעי המקראי חישוב שונה, לא נמנה מתשרי אלא בחישוב של יהודי זמן המקרא, וחל בקור כדברי יוספוס בנושא של חג הסוכות ולכן יום כיפור וסוכות של חודש השביעי לא קשורים לחודש תשרי של לוח העברי.

נספחי סימן ב

נספח א להלכה ב: ספר החינוך במצות פאה אין הצו מעשי וכן כל מה שאצלה במשנה ברכות למשל תפילת המנחה וברכות עם שמע, ולכן טוב להתרחק מבתי כנסת כאלה. רחוק עוד יותר מקריאות אלו, כל מה שאף לא במשנה, לא במשנה ראש השנה ולא במשנה ברכות. לכן אין צורך לקרוא אף לא מה שמקורו במשנה ברכות, ולא שום דבר אחר, כי רבני זרם ההלכה קבעו מיקום משנה ברכות אצל פאה כי תוכנן לא מעשי לא ברכה על לחם לפני האכילה ולא לאחריה לרק כתבתי מה לעשות וכמו כן בקשר למה שיש נוהגים לברך ברכות מיוחדות על כוס יין, אמנם אפילו במשנה ראש השנה אין טקס כזה ולכן ראוי להיזהר מברכה שאינה צריכה לאור שלא צריך. 

   נספח בנושא של בית כנסת ושל וועדת מנהיגים

היה עדיף לעמינו ללמוד ממוסד "הקולנוע" אשר ממומן מבאי שעריה, כן בית הכנסת רק ממומן מחבריה הקבועים, בלי מקור חיצוני כמו מיסים ולא משל נדבות של מבקר חד פעמי. יש מוכרים כרטיסים למקומות בבית הכנסת בראש השנה, ואילו היו מקרינים סרט היה דומה אבל על דת מכוער למכור כרטיס. אם אין מספיק חברים קבועים, ראוי שיתאגדו עם קהילות אחרות, ולהפוך רב בית כנסת של כל אחד לוועדה ביחד להחליט ומי שלא מסכים להצטרף לוועדה, כי רוצה סמכות להחליט בעצמו, שיממן מכיסו למרות שאין לו מידת הענווה אשר ראוי ללמוד מאסיפת הסנהדרין שאין היחיד מחליט בעצמו ולכן רב כזה פסול להנהיג. בסיכום חכם יהיה במצב הנוכחי בזמננו לסגור במכירת פדיון את רוב בתי הכנסת ולמכרם כמשנה מגילה ולפדות את קדושת בית הכנסת בכסף, שילך לממן את האחד המאוגד במקום הרבים הקטנים שיסגרו וימכרו בפדיון כנזכר ואשר למאוגד ילכו ויהיו מספיק חברים קבועים לממן אותו. טוב לסגור רוב המבנים הקטנים ולאגד המשפחות כנזכר כי כל אחד מבתי הכנסת סופג ומכלה המון כסף, בניגוד ליהודת שהתורה חסה על ממונם של ישראל.