זה המשך מעמוד
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14194174
הלכות היהודים
סימן ג הלכות בוקר של ראש השנה
א לפי ההלכה במשנה יש סדר של ברכות ולכן, לאחר שטעם משהו ושתה שלא יהיה רעב ולא צמא חלילה, התחל בבית לקרוא בלב לאלוהי ישראל את הרעיונות של ההלכה לדוגמה: "מודה אני שבחרת באבותינו בני ישראל, ושאתה ממטיר גשם בגבורה. אתה קדוש והקדשת מלכינו את יום ראש החודש הזה אתה מלכינו ככתוב בתורה בכתובים ובנביאים ואתה זוכר ככתוב בתורה בכתובים ובנביאים, ודיברת על שופר בתורה בכתובים ובנביאים, ברוך הרחמן התוקע בשופר הגדול." וכדומה את רעיונות ההלכה כמוסבר בנספח.
ב היזהר לא לברך הרבה ברכות מפני חשש "ברכה שאינה צריכה" אמנם בנוסף לפי ההלכה: ברך בלב ברכה שנייה שבה הרעיונות "קבל את עבודת ליבנו ואת תודתינו וברכינו בברכת כהניך, ברוך הרחמן המברך אותנו" וכדומה.
ג דווקא לפי ספר הלכה נימוקי יוסף אין צריך לקרוא שום פסוק ודווקא לפי ספר ההלכה רמבם בהלכות שופר"האריכות רעה כי פוגע בכבוד הציבור" ובסיבה זו האריכות בבית כנסת רעה ולכן יהודי יתרחק מכל בית כנסת שמאריכים בקריאות בין אם מקור הקריאות במשנה ברכות, אשר מנהיגי ההלכה מיקמו אצל משנה פאה, ורחוק עוד יותר מה שהכבידו ביחס למשנה.
נספח: רק להתחיל בסדר הברכות כי אין הנחיה אחרת לקרוא אפילו במשנה ראש השנה. מה שבמשנה ברכות ממוקם אצל משנה פאה שאינה מעשית דווקא לפי זרם ההלכה. גם המילה סדר מלמדינו להתחיל באבות ולא להקדים שום קריאה לפני שקורא בלב את הרעיון של אבות. דווקא בלב לפי התלמוד שתפילה היא עבודה בלב, בגמרא תענית. הרעיונות הם אבות ולא אברהם כספרי התפילה הבעייתיים כי אברהם הוליד את ישמעאל ולא אב ישראל וכן יצחק הוליד את עשו ולא אב ישראל ולא יעקב כי אחד הוא ולא מתאים "אבות" אלא אבותינו הם בני ישראל ולא ראוי לומר אתה גיבור כי אם האל אבינו ביחס זה האב לא מחייב את בנו לומר "אתה גיבור" אלא גבורה היינו מי גשם בגמרא תענית. הניסוח שהצעתי על פי ההנחיות במשנה ראש השנה, אומנם כמעט כל תוכנן של משנה ותלמוד ראש השנה עוסק בקביעת לוח שנה השונה משלנו, ובקרבנות, והם לא רלבנטיים דווקא לפי ההלכה אלא לוח השנה לפי חשבון בספרי ההלכה ואין קרבן בזמננו וכבר הזהירו הרבנים בגמרא לא ללמד הלכה מהמשנה.
רק כתבתי מה לעשות אומנם משנה ראש השנה לא כללה את הרעיון של משנה מגילה לקרוא בראש השנה "בחודש השביעי באחד לחודש" ולכן היזהר לא לקרוא שום דבר מספר תורה. התרחק מבית כנסת בין אם קוראים שם מה שבמשנה מגילה, אשר משנה ראש השנה פסלה, ובין אם קוראים משהו אחר שלא במשנה מגילה ולא במשנה ראש השנה.
ההמשך הלכות שופר ומשמעות השופר בסימן ד
בעמוד
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14197272
בבלוג זה
בכל הבלוגים
