חזרה לשרשים

הערה: בסימנים הקודמים תיארתי מה לעשות לפי ההלכה בראש השנה

עכשיו אתאר מה לעשות לפי ההלכה לאחר ראש השנה

הצורך בקובץ הלכה הזה ניכר בהשוואת התוכן של קובץ זה לעומת ספר ארבעה טורים או ספרים גרועים ממנו

המשך מעמוד

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14197272

סימן ח הלכות יום גדליה

   א קראתם נכון, בכוונה לא כתבתי "צום" באות צדי, למרות שבלוח שנה עברי מופיע "צום" לאחר ראש השנה כי אין סיבה לצום.

   ב ביום רגיל זה שהוא היום הרגיל הראשון בשנה לאחר חג ראש השנה, אין לקרוא את הברכות שבמשנה ברכות לאור שמנהיגי זרם-ההלכה קבעו את מקומה בששה "סדרי" משנה אצל פאה שאינן מעשיות. הואיל ואין צורך לברך בגדר ברכה שאינה צריכה. ולא רק ביום זה, אלא אין לקרוא ברכות בכל יום אחר. בייחוד ביום שיש ברכות כמו ראש השנה, אין להכביד לקרוא גם את ברכות הללו שבמשנה ברכות, וחמור עוד יותר אם מקדים את אלו לשל היום. בסיבה זו כמאה סימנים של הלכה בספר ארבעה טורים לא מעשיים ולא רלבנטיים. וכמו כן כל מה שמושתת על דבריו [ספר שולחן ערוך וכדומה] חסרי יסוד. היזהר מספרי התפילה של יהודים דתיים כי בהם קריאות ארוכות עוד יותר, שמכבידות אף ביחס למשנה ברכות. גם מצות תפילין במשנה ברכות אצל פאה שאינן מצות מעשיות. אין חובה ללבוש בגד מרובע הגורם חובת ציצית ולכן אל תאמין שחובה לקנות. 

   ג  מסופר בספר מלכים שגדליה נהרג בחודש השביעי. השקט בסיפור זה לא הוכחה אם צמו או לא צמו ולכן אין סיבה לצום אלא יאכל וישתה כהרגלו כל יום ויום של חודש תשרי. ניסו לרמות אותי שעלי להוכיח שאכלו, וטיעון זה מבטא את התרמית, כי אין סיבה לצום. לכן היזהר מתרמיות הרבנים והתרחק מהרבנים כי הם ירמו אותך יותר מאנשי מכירות הן להכתיב לך מה לעשות והן לגרום לך לתרום כסף.

   ד בתאריך ג תשרי טוב לקרוא את הסיפור שבספר מלכים על רצח גדליה, לדוגמה בבית לפני סוף הארוחה אבל לא לפני השינה. היזהר מלספר לילדים סיפור של אלימות כזה וכדומה מהמקרא קרוב לשינה. לצערי הרבה סיפורי המקרא בגדר זה: שנאת קין להבל, שנאת עשו ליעקב, שנאת יוסף מאחיו. מומלץ להקריא סיפורים שיגרמו חלומות נעימים! שיחלום על סוסים וקשת יפה! חפשו בספרי הילדים דווקא שלא בנושאי המקרא.

סיום הלכות יום גדליה ובהן ארבע פיסקאות

סימן ט הלכות יום הכיפורים

   א לפי לוח שנה העברי, לאחר ראש השנה מופיע יום כיפור בתאריך י' תשרי. אומנם חג מקראי שבשם זה- הוא לפי לוח שנה המקראי ולא בתשרי, לכן אף אם נניח שאין לאכול ביום כיפור, כל יום ויום של חודש תשרי לא התאריך, כי יש הבדל בלוח השנה. נמצא שיום הנקרא יום כיפור בלוח העברי, הוא רק חופש ככל חופש ולא מעבר לזה. מתי כן? דווקא החישוב המקראי של "אביב" תואם את דברי יוספוס:

שסוכות בסוף עונת סתו,   ב ס ו ף   ע ו נ ת   ס ת ו   כאשר קר

ואז חודש-השביעי-המקראי שבו זכרון-תרועה ובו יום-הכיפורים, ולא בתחילת הסתו לדוגמה אוקטובר.

   ב יום הכיפורים המקראי הוא בסוף עונת הסתו עם סוכות כאשר קר, בחודש השביעי המקראי. היזהר מלציינו בתאריך המקראי בכדי לא להיבדל מהמקיימים אותו בתשרי. כמו כן בגדר הנמנע לקבל את טעותם. בתשרי בעת שהם מקיימים את יום הכיפורים טוב ללמוד מדוע אין לקבל את טעותם. לכן טוב ללמוד בתשרי: "ראש השנה לשנים נקבע באחד בתשרי לפי המשנה, ומסכתות יומא וסוכה קודם, דווקא לפי הסדר בששה  ס ד ר י  משנה [היינו אלול כאשר יתבאר בהמשך]. עכשיו חודש הראשון של השנה ולא חודש השביעי של "השנה". חודש השביעי המקראי היינו לחשבון אחר מחודש אביב. אביב היינו יבש בחום כשימוש המילה בביטוי "אביב קלוי באש" בספר ויקרא ושנוכו בספר שמות כי היו במצב אביב=יבש ושביר, לכן בסוף מאי זמן אביב. אם נספור מסוף מאי חדשים ירחיים=יוספוס וכמשנה, נגיע לאחד לחודש השביעי במחצית השנייה של נובמבר כאשר קר התואם דברי יוספוס בנושא סוכות. כמו כן לפי ספר בראשית שחודש 30 יום [שיקול זה מוסיף סיבה נוספת לא לציין יום מסוים, עד שיבוא אליהו]. אין לקיים אז בתאריך הנכון את יום זכרון תרועה בחודש נובמבר ולא יתר חגי "חודש השבעי" אז, בכדי לא להיבדל במעשה מיוחד מהמציינים בתשרי, וכמו כן אין לקבל טעותם."

   ג בתאריך ט' בתשרי היזהר להתרחק מהטקס של תרנגול סביב הראש כי אם בודקים בגמרא, כהנחיית מהרש"א, אין סיבה לעשות כן בקשר ליום כיפור, ובייחוד אם אין תשרי העת הנכון כנזכר. אלא לא ישנה כלום מהרגלו והיזהר מללכת לבית כנסת כי שם יעסקו ביום הכיפורים בתאריך לא נכון.

   ד בבוקר של י' תשרי ראוי לקיים חופש, בחופש שהעניקו ובייחוד כי אין תחבורה להגיע למשרת העבודה, והיזהר מללכת לבית כנסת ששם יעסקו ביום הכיפורים בתרמית שהיום הוא יום כיפורים המקראי, אך לא בתאריך הנכון כניכר הן מחישוב אביב והן מעדות יוספוס שסוכות בסוף עונת סתו כאשר קר ועמו יום כיפור. 

   ה בבוקר של י' תשרי יאכל וישתה כהרגלו ואף אם לוחצים עליך להיות "כמו כולם" אף אתה אמור שבריא לשתות מים בכמות המומלצת בכל יום ויום. אם מתעקשים כדרך שראיתי הגידו: "אל תטריד אותי ואל תגיד לי מה לעשות". כמו כן באותה מידה אל תגיד להם לא לצום למרות שהתאריך לא נכון. רק למד לילדיכם שיש הבדל בין לוח שנה בזמננו לבין לוח השנה המקראי שמבוטל מזמן. שאלו לידיד טוב אם הוא מכיר את הנימוקים לא לצום ואם מעוניין לשמוע. מהניסיון שלי לא רוצים לשמוע ועדיף לשתוק.

   ו כאן המקום ללעוג על האירוניה בהתנהגות יהודים משיחיים [לא עליהם חלילה]. הם מנסים להראות אנחנו-באמת-יהודים ומתאספים לצום ביום כיפור, חרף המחסר בהתאמה לאמונתם. מהי אמונתם? הם מאמינים "באל אחד, של המקרא, השוכן בגוף ישו. ישו מת בכדי לכפר על כל חטא." לפי אמונתם לא נשאר חטא הזקוק לכפרת יום כיפור. חרף כך הם עושים "אותו דבר" ועדיין מתאספים לצום- כנזכר- להראות שהם גם יהודים כמו הדתיים. טוב מזה ומזה להישאר בבית כחילוני טוב ולנצל את החופש להענקת תשומת לב לילדים שלך ולשמוע מה רוצים להגיד לך בלי החיפזון של יום רגיל. לפחות פעם בשנה. זה הרבה יותר טוב מלהושיב אותם לידך בבית כנסת כאשר את/ה עסוק לקרוא, ולא יכול לשמוע כי את/ה עסוק לקרוא, ואז המילה היחידה שתאמר להם שוב ושוב היא "שקט".

סיום הלכות יום כיפור ובהן שש פיסקאות

סימן י הלכות סוכה וארבעת המינים

   א קדמוננו היו בונים סוכה בתוך הבית, כאשר קר לקיים סוכה ולסמן קרבת עונת החורף, כאשר העיד יוספוס. אין לקיים את זה בתאריך הנכון בסוף עונת הסתו כאשר קר, בכדי לא להיבדל במעשה מיוחד, וכמו כן בגדר הנמנע לקבל את טעות הדתיים לעשות בתשרי בתאריך לא נכון.

   ב "חג האסיף" המקראי הוא בצאת השנה, לפני ראש השנה. אומנם בזמן המשנה ציינו את יום כיפור עם חג האסיף של סוכה באלול "בצאת השנה" ולכן מנהיגי זרם הלכה קבעו בששה "סדרי" משנה את הסדר להקדים מסכתות יומא וסוכה בסדר לפני מסכת ראש השנה. חגי אלול מבוטלים מזמן. רק אז היה מתאים לדבר על "צל" סוכה, כי עשו באלול עת שהגנה משמש רצויה. רבני המשנה עשו ההיפך מהמקורי, במסורת בעידן יוספוס, שעשו בתוך הבית בזמן הקור.

   ג היזהר מלקנות ציוד של סוכה, אלא "נשב על המרפסת" כרגיל בלי סוכה בתשרי כאשר עדיין לא קר.

   ד היזהר מלקנות ענפים וכדומה בשם "טקס ארבעת המינים" בעיקר כי הערך של הענף ככול ענף- ולמכור "ענף תמר כשר" במחיר יותר משקל הוא תרמית נוראית. כמה הגזימו למכור במאה שקל או יותר בערך הדמיוני של "כשר לפי ההלכה" ומנצלים שאדם שמע שהוא "מחוייב"=אילוץ ונאלץ לקנות ולכן נאלץ לשלם "מאות שקלים" בעוד שמשכורת של שעה עדיין מחיר יקר מדי ביחס לענף, בכדי לקיים "מצוה", זאת ניצול חמור עוד יותר, כי מוכרים בעבור "מצוה" היינו בניצול שהקונה מאמין שהוא מחוייב!

   ה כמו כן האתרוג "המהודר" כביכול, נקרא כן בכדי לגרום לך לשלם המון בעת שקילו פירות למשל אפרסק רק 12 ש"ח לכן ניכר התרמית הנוראית.

   ו בכלל, המפעל הכסף הזה של "שוק ארבעת המינים" מכוער מאוד וראוי להחרים, אף אילו היה התאריך הנכון. כנזכר אינו התאריך המקראי שקבע האל לחג. במילים ברורות: להנחה שיש אל ושציוה בתורה, עלינו להתייחס ללוח זמנים של האל, מחודש אביב. זה שונה משל הרבנים המעוותים כרגיל. מי שרוצה לזהות את רצון האל ידע מיוספוס שנהגו כן בסוף עונת סתו כאשר קר לסמן קירבת עונת החורף, ולא בתשרי וכן מתאים לחישוב של חודש הירחי השביעי ממצב אביב שאז מתחיל חודש האביב המקראי.

סיום הלכות סוכה וארבעת המינים ובהן שש פיסקאות.

סימן יא הלכות יום רגיל וציצית ותפילין

   א אורח חיי היהודי מוגדר בספר שמות "ששת ימים תעבוד" והוא בחלק החשוב הנקרא "עשרת הדברות" וכל מי שלא עושה כן לא באמת יהודי. ואם תשאלו "במה זה יהודי" לאור שגם הנוצרים עובדים? והם גם עושים בגלל התורה? ההבדל הוא ש-ששת הימים כוללים יום "ראשון" ולא כנוצרים. אם כן החרדי לא "היהודי ביותר" אלא ההיפך, כי החרדי מציית למנהיגי זרמו לא לעבוד. אם לא מציית למנהיגי הזרם, הוא לא חלק של הזרם, לבוש חיצוני הוא רק תחפושת. למשל אני רואה עובדים עם כיפה שחורה, אבל הואיל והם עובדים, בכך הם לא מצייתים למנהיגי הזרם, ולא חלק של הזרם החרדי. יש חרדים המקבלים אישור לעבוד, והואיל ורק בגלל האישור ולא בגלל "ששת ימים תעבוד" גם הם מנותקים מהיהדות והם כמו בודהיסט שכפר ביהדות ועובד מסיבה אחרת. 

   ב היזהר מספרי התפילה של הדתיים כי אין ברכות לברך ביום רגיל כמוסבר בהלכות יום גדליה פיסקה ב [ח,ב] וחמור עוד יותר, דווקא לפי כלל ההלכה של "טורח הציבור" בהלכות שופר, ההלכה מנעה מלהכביד על הציבור ולכן אין להכביד בקריאות למשל כל מה שלא במשנה ברכות.

   ג ספר ארבעה טורים הסביר שאין חובה ללבוש בגד בצורת ריבוע או מלבן בכדי להיות חייב במצות ציצית. היזהר מהאומרים לך לקנות בגד ציצית. כל הכסף שקושרים לדת הוא דבר נוראי.

   ד היזהר מלקנות תפילין שמוכרים במחיר מפחיד של חצי חודש עבודה, או יותר חלילה, ואף של עור כבש יקר וחמור עוד יותר אם אומרים לך לקנות של פרה שיקר משל כבש, וחמור עוד יותר אם  מציעים לשלם יותר בגלל הערך הדמיוני של "הידורים". אף אם נניח ש-אות-על-ידך הוא מה שמנסים למכור לנו, עדיין צריך להחרים את המוצר שלהם עד שיורידו את המחיר, ולאור שרוצים למכור אין להאמין להם שזה המוצר הנכון.

   ה מנהיגי זרם ההלכה קבעו תפילין בששה "סדרי" משנה אצל פאה כי אינן מעשיות. אבל להרוויח כסף יגידו לנו שחייבים לקנות ולהניח כל יום.

   ו בפסח טוב ללמוד: קודם מתן תורה היה מצוה של אות על ידך עם מצות בכור. המצוה שאצלה, בכור פסקה כשיצאו ממצרים דווקא לפי הגמרא, ולכן לפי ההלכה של "דבר הלמד מעניינו" על כרחן=נגד רצוננו השוון ולכן אין צו לעשות אות על ידך אלא במצרים. כבר לא משנה אם משל או חפץ הנקשר-מילולי.

סיום הלכות תפילין ובהן שש פיסקאות

   הבקרוב: הלכות חנוכה

החג היהודי הבא לאחר חודש תשרי, אינו בחודש חשון ולא בחודש השביעי המקראי כנזכר, אלא בכסלו הירחי כנהוג בזמן יוספוס. לפי משנה במסכת ראש השנה: חנוכה בחודש כסלו ומוזכר בברית החדשה בעונת החורף. היינו לפעמים לאחר 21 דצמבר. במשנה יש נר חנוכה אבל המלמד הלכה מהמשנה מגונה בשם מבלי עולם. היזהר מלקנות מנורה בת הרבה קנים וחמור עוד יותר אם יקנה של כסף לעצמו או לתת לאחר בניגוד ליהדות שהתורה חסה על ממון=כסף של ישראל. עדיף לא להדליק "נר" חנוכה שאז מבליט את ההבדל בינו ליהודים המדליקים הרבה וכמו כן אין לקבל טעותם כי לפי היהדות במשנה הטקס "נר" ואפילו בברכה שלהם אומרים "נר" היינו אחד. טוב מזה ומזה בלי מעשה היינו לא להדליק.