חזרה לשרשים

הלכות ראש השנה

המשך [מבוא ופרק 1 בעמוד 

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14365716

+מהדורה שנייה עם תיקונים כאן]

פרק 1 ימי תחנונים וערב ראש השנה

רעיון 1 ראש השנה של הזרם הרבני הוא באחד בתשרי כנשמר במשנה [ר"ה דף ב' עמוד א'] "באחד בתשרי ראש השנה לשנים", ובימים שלפני אחד בתשרי ואחריו אין משהו מיוחד לעשות- ומה לעשות? לדחות ולא לקבל את דברי האומרים שצריך להתחנן או לצום. הואיל וכנזכר ר"ה באחד בתשרי לכן למחרתו יום רגיל כהרגל ולא מיוחד אפילו לפי הזרם הרבני- ונשאר רק חופש על פי חוק, בלי משמעות דתית וכאשר יתבאר.

2 מראש חודש אלול יש קמים מוקדם בבוקר להתחנן אבל רמ"א לא נכנע לריק בזה, ואין חובה כזאת במשנה חרף שבמשנה נאמר שבראש השנה יש דין- אין הכנה כזאת והמחסור הזה במשנה מתאים למדרש- בדבר ביטחון שנהיה זכאים בדין- מגלחים זקן בראש השנה [ספר ההלכתי 'ארבעה טורים' מהמדרש] ומי שבוטח שדינו זכאי כדברי טור- לא צריך שום הכנות ולא צריך להתחנן- ומתאים שאין במשנה חובה להכנה. ההיגיון הוא שכל אדם אמור לראות את עצמו חצי חייב וחצי זכאי ודין של מי שכזה הוא זכאי- לפי האמונה של הרבנים בגמרא ר"ה, ובריף, ואם אני רואה את עצמי חצי רשע- כחובה ההלכתית- והואיל ודיני זכאי כדברי בית הלל- מי שחצי רשע זכאי- בסיבה זו מתאים שאין לי סיבה להתחנן.

3 מתוך ארבעת הדינים שהשולחן ערוך כתב בפרק זה [סימן 581] נשאר שאפשר להסתפר ולכבס בערב ר"ה, ושאין צריך ליפול על הפנים, אומנם יש לדחות כנזכר את המנהג להתחנן ואת"מנהג אשכנז" כי לא מתאים עבור מי שלא גר במדינת אשכנז- כי אם נניח כמשנה שיש דין מנהג המקום עדיין זהו המנהג באותו מקום- ומה שכתב ריק בספרו "בקצרה" בלי לציין שהוא מנהג אשכנז

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14327&st=&pgnum=302

מבטא שספר שולחן ערוך הוא ספר להראות מקום ההלכה בלבד- ולא ספר הנחיות לעשות, וכן העיד החיד"א "הזהיר ריק בעצמו לא לעשות" מה שכתב בספר ש"ע כי "בודאי יטעה" וזה מתאים כי לא ספר הנחיות לעשות, אלא ספר למצוא מקום. משנה מעולם לא אמרה לצום ביום שלפני ראש השנה או לאחריו ובודאי אדם הבוטח שדינו זכאי כנזכר- לא צריך לצום ולא צריך להתחנן. הרבה מהפרטים במשנה שם- ריק לא כלל בהלכה ולכן אתעלם, ומה שריק כתב- לא מהמשנה אלא מדור רב האי- או מאוחר מדי אשר פסל רב אשר בטענה ההלכתית "כי לאחר שחתם רב אשי את התלמוד" וכן יתר הפרטים שם שלא במשנה.

סיום פרק 1 ובו 3 רעיונות

4 אין ליפול על הפנים בערב ראש השנה אבל מכבסים בגדים ומסתפרים בו ובראש השנה מגלחית את הזקן כדברי טור כי בטוחים שבדיננו אנחנו זכאים בחסד.

פרק 2 

סדר תפילת עשרת ימי תשובה וראש השנה

רעיון 1 "אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים (שבין) מראש השנה ליום הכפורים שמחליף לומר המלך הקדוש והמלך המשפט" אומנם דבריו נוגדים את המורשת כי בעת משפט נקרא "האל הקדוש" כמו שנאמר (ישעיהו ה) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש וגומר, לכן אין לקבל את דברי האומרים שהמתפלל כהרגלו במועד הנזכר צריך לחזור ולהתפלל שנית מההתחלה- כי מתאים לעת דין, וחמור מאוד שהכבידו אפילו על ספק- שלא זכר אם אמר המלך או כהרגלו ומלמדים לקרוא את כל התפילה שנית- בהכבדה דווקא במה שמתאים, אלא לא ישנה מההרגל היינו אם לא רגיל להתפלל כל השנה, במועד זה מיותר כי אמור לראות את עצמו חצי זכויות כנזכר ואז דינו זכאי כנזכר ואין סיבה להתחנן ולהתפלל, ואם רגיל להתפלל יאמר כרגיל 'האל הקדוש' המתאים בעת משפט בספר ישעיה, ואפשר לקצר המלך המשפט, אומנם עדיף לפי כללי ההלכה לא להתפלל נוסח קבוע כי נאמר במשנה 'העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים' לכן לא יקרא מספרי התפילה של הדתיים כלל אלא יקרא בקשה מספר תהילים, כל פעם קטע אחר בגיוון ולא משהו קבוע.

רעיון 2 אם אמר כהרגלו ותיקן לומר המלך הקדוש קודם שהגיע למילה "לאדם" שבקטע אתה חונן לאדם, נחשב, כגון אם אמר האל הקדוש אתה חונן לאדם המלך המשפט, או ששהה ולא אמר מילים ואז תיקן נחשב, ואין צריך לחזור להתחלה וכן אם לא תיקן לא צריך לחזור לראש כנזכר.

נגמר הזמן