חזרה לשרשים

קרב ח-ו-פ-ש של פסח לקראת החג הדתי.

תקציר-קודם כל: עלינו להכיר את אחד הסודות המוסתרים ביותר בכל היהדות והוא שבדת המקורית של היהדות- אותה שבני ישראל קיבלו ממשה- מיום מתן תורה עשו פסח אחד כל עשרות השנים שהיו במדבר- כנשמר בפירוש רש"י על במדבר ט'- וזאת הדת המקורית לא לעשות פסח שנה בשנה-

לכן אם זוג מחליט שיתחתנו ויעשו פסח פעם בארבעים שנה- לדוגמה בגיל ארבעים- כי מספיק פעם בארבעים שנה לפי הדת היהדות המקורית כנזכר- דווקא לפי הזרם הרבני והתורה שבעל פה של רשי-

אז אין מה להכין- לפסח- כי לא יעשו פסח שנה שנה.

לכתבה עצמה המשיכו כאן:

בחופשה שמעניקים לפני החג מה יעשו?

ראוי לעודד את הבנים והבנות לעסוק ביצירה- לצייר ולצבוע תמונות איכותיות.

כי יש בזה ערכים טובים ותחליף למה שבעייתי-

בשבוע שלפני החג הדתי-

וכמו כן בשבוע של החג.

זוכר אני את ההכנות- היינו עוסקים לנקות במטרה "לנקות כל פירור" בניגוד לספר ההלכתי משנה ברורה אשר כתב "פירור פחות מכזית" בטל- וזה ספר הלכתי "כשר" לפי החרדים- ורק כתב כן כי אמת לפי ההלכה עצמה- ובסיבה זו לא צריך לנקות כנזכר, כי חמץ או לחם עד מידה של כזית בטל כעפר אף קודם הכרזת הביטול- וכאילו לא נמצא וכעפר אף אם יפול למזון. אומנם לא יפול למזון כי מכסים את השולחן במפה נקייה, ומהתקרה לא יפול חמץ- כי התקרה היא מקום שלא מכניסים בתקרה חמץ- אפילו לפי ההלכה עצמה אין חשש.

בילדותי טרחו לנקות דפי הספרים-

בניגוד להלכה זו שהפירור הוא קטן יותר מזית- אשר שיעור ההלכתי של זית הוא גדול 'יותר מזית של דור שלנו' וכל לחם הקטן ממידת 'ביצה בינונית של דורינו' מידה שהיא 60 מיליליטר בטל מעצמו- אף קודם הכרזת הביטול ואין צריך לא לנקות ולא לחשוש ולא לבטלו בהכרזה. וכמו כן אם דבוק לקיר או לכלי בטל מעצמו ולכן אין צריך במאמץ שהתרגלו בו הדתיים והחרדים- דווקא לפי ההלכה-

מיותר לנקות שולחנות ולא לשטוף כסאות- דווקא לפי ההלכה לא צריך-

ושקר לטעון 'חייבים לנקות בסיבת חמץ'.

***כואב מאוד לחשוב על המאמץ "בשם חמץ" אשר שקר הוא יחסית להלכה עצמה.

בנוסף נכתב בפרט שאם הוחלט שלא מביאים ספרים לשולחן בארוחת פסח, אז לא צריך לנקות ספרים אף אם ידוע שיש פירורים- לכן די להחליט לא להביא ספרים לארוחת פסח, מלבד ספרוני ההגדה- אשר שם אין פירורי חמץ כי לא מכניסים בספר ההגדה חמץ- והפירורים היחידים שם יהיו של מצה מפסחים קודמים!

בהזדמנות זו עדיף להוציא ספרי וספרוני הגדה של פסח מהבית- לדוגמה לשים במחזור הנייר- מכיון שהתוכן בעייתי כאשר הסברתי במאמרים אחרים. חשוב לא להאריך יותר מהשיר "עבדים היינו" ורק לשיר אותו אחרי הסעודה בסוף. ואז אם כיף לשיר שירים אחרים- אפשר כי לא איחרו את הארוחה בקריאות. ולא לנסות לקרוא את האריכות שמוכרים לנו בספרוני הגדה של פסח.

כמעט כל המאמץ בהכנה- הוא בניגוד להלכה עצמה כי כנזכר הדתיים והחרדים מנקים במטרת פירורים- אמי הראתה לי פירורים על הבידוד שבדלת המקפיא ואמרה לי לנקות- בניגוד להלכה עצמה שפירורים בטלים- וכאילו עפר- אף אם יפלו למזון ומה שנדבק למעלה כבר מגעיל ודביק ואין חשש סביר שיפול. אאומנם דווקא לפי ההלכה בעצמה- פירור נחשב עד מידת ביצה בינונית של דור שלנו- כנזכר- ודי להביט ולראות שלא נדבק לחם בגודל ביצה ואם רואה שאין אז לא לשטוף כל הכסא והכסאות והשולחנות כנזכר. ולא לנקות מגירות ולא כל מקום שלא מכניסים בהם חמץ.

דווקא לפי ההלכה עצמה.

זה מצמצם את המאמץ לארונות המטבח- אותם המדפים שמכניסים בהם חמץ- ולא שנה שנה כנזכר אלא כדת המקורית של היהדות פעם אחת בארבעים שנה. וכלן השנים שאתה תחליט לא לעשות פסח אין "הכנה עבור פסח" כי אין פסח שנה שנה כנזכר דווקא לפי הדת. לפחות הדת הטהורה בלי התוספים של הרבנים.

לא צריך לנקות את פנים המגירות בסיבת חמץ- כי כנזכר לפי ההלכה פירור בטל מעצמו- והמאמץ בשם חמץ הוא שקרי.

אז מתי לנקות?

עדיף אחרי החג- בשבת כשאין בית ספר - שבת שבת לנקות מגירה אחת לפי הסדר.

במקום לנסות לעשות את הכול- בלחץ ובזמן מוגבל בשבוע שלפני החג הדתי.

בכלל לא צריך שנה שנה-

לפי הדת עצמה-

כי בדת המקורית לא עשו שנה שנה דווקא לפי הפרשן הרבני רש"י. ולכן די להחליט מתי לעשות פסח- לדוגמה בגיל ארבעים של אחד ההורים- ובאותה שנה לעשות הכנות וכנזכר בהתחשב שפירור פחות מכזית בטל- היינו כעפר וכלא נמצא לפי ההלכה- ולא שצריך לנקות ולא לחשוש שיפול למזון כי בטל- אלא לכסות שולחן במפה נקייה וכדומה. רק באותה שנה ואז אפשר לחכות מגיל 40 עד כגיל 80 ובכל השנים שמחליטים להיות כמו קדמונינו- אין פסח ולכן אין הכנות.

עדיף להשתמש בכלי חד פעמי- אם יש יותר מארבעה סועדים למען צמצום המאמץ ולא צריך דווקא היקרים- ולא לקנות כלים חדשים לפסח.

או להשתמש בכלי רגיל כי מה שנחשב "בלוע" בכלי- גם פחות מכזית אשר נדבק לכלי- אשר לפי ההלכה עצמה- כנזכר בטל.

נמצא שאין שום הכנה אם ההורים מחליטים להיות כמו הדת המקורית- מלבד פעם בארבעים שנה ואז רק לנקות כמתואר- אחרי החג.

ורק לעשות היהדות המקורית והטהורה- בלי ההוספות של הרפורמים חלילה כמו מצה רביעית ובלי ההוספות של מנהגי אשכנז כי ה-"תוספים" של אשכנז לא בדת המקורית "והטהורה" לדוגמה הוספת האיסור לא לאכול תירס ואורז- בניגוד לגמרא עצמה שכתבה בגלוי שאכלו אורז-!!

***מי שחזר בתשובה בסיבת "רצון לחזור לשרשיו"- ידקדק לעשות פסח לא יותר מפעם בארבעים שנה ויקפיד בפסח לאכול אורז- בדיוק כמו הדת המקורית והטהורה.

עלינו לא לקבל את השקרים שעשו פסח שנה שנה- ואת השקר שחייבים מדי שנה- כי משה ידע טוב מאוד שהמצוה לא שנה שנה ושקר לטעון 'חייבים מדי שנה" או לטעון 'כמו שעשו מההתחלה'- כי הדת המקורית לא שנה שנה- אלא כנזכר פעם אחת לעשרות שנים ולא שנה בשנה.