לא רק הדתי צריך לדעת שהאיכות גרועה בספרי התלמוד, אשר נאלץ ללמוד מהם, כי גם כולנו צריכים להכיר שיש מציאות בעייתית והיא שמסרבים לתקן דברים מעורפלים בספר לימוד בעייתי ומשתמשים דווקא בבעיתי עבור ספר לימוד אפילו בניגוד לשיקולים מזרם הרבני כאשר אבאר. כאשר "נחזור לשרשים" נכיר שיקולים שמסרבים לקיים, אשר יכלו לשפר את ספרי הלימוד. "שיפור" מוגדר לפי "קיום ההכנות הנחשבות לראויות לפי כללי מורשת היהודית".
במשנה מסכת ארבעה-אבות [שרגילים לקרוא לה בבא-קמא], יש תקלה [לא רק תקלה יחידה אבל נתמקד בדוגמה אחת- פרה פרה] שבניגוד למורשת שחשוב ללמד "בשם אומרו" ושחשוב לקצר "לעולם ללמד קצר" רעיון בגמרא פסחים דף ג' עמוד ב', בזרם הרבני, כמעט כול פרק המשנה הוא "לא בשם אומרו" מלבד דברי רב אלעזר.
של מי הפרטים האחרים? לפני שנסתבך מה נאמר, נבדוק מי אמר מדוע חשוב כי יש שיקול של הזרם הרבני כנזכר, לפי שיקול ביהדות לאמר בשם אמרו. אז משנה בלי שם לפי היהדות של רב מאיר זה נקרא "סתם משנה רב מאיר" סתם היינו בלי שם. אז אם הדברים של רב מאיר ידוע שקבעו אין הלכה כדברי רב מאיר מסיבה [בגמרא עירובין פרק ראשון] ואז יכלו לקצר כול מה שלא הלכה לקצר, כי לא ידוע=לא כתבו מה כן ההלכה כתחליף רק כתבו את דבריו שהם לא הלכה לכן כול הדיון שבנו על זה יכלו לקצר, רק יישאר דברי רב אלעזר לעשות דיון.
הדפיסו המון אותיות קטנות וזעירות יותר, על 31 עמודים של פרק הראשון של הגמרא כאשר כמעט כול הדיונים על דברים שלא הלכה, שיכלו לקצר והיו צריכים לקצר לפי המורשת כנאמר לעולם ללמד קצר כי זה חשוב ולכן אמרו לעולם- לעולם ללמד קצר. אך האריכו 31 עמודים של דיונים על תוכן ועל מי שיכלו לקצר
בספרים של דור שלנו יש בערך 450 מילים לעמוד [40 שורות עם כאחת עשרה מילים לשורה] והדיונים של הגמרא, עם "כלי" לספירת מילים בפרק ראשון [פרק ארבעה אבות] של מסכת 'ארבעה אבות' יש בערך 9500 מילים ואורך הפירוש רגיל להיות כמו אותו מספר כאשר בדקתי במסכת בבא קמא בפרשן שמקצר וכן בדקתי פרשן שמקצר במסכת בבא בתרא.
9500/450 בערך 20 עמודים בדפוס רגיל, שיכלו לקצר כמעט כול התוכן לפי שיקולים של "ללמד קצר" מכיוון שלא הלכה ומה שכן לא כתבו, באותם הדינים, לכן יכלו לקצר והיו צריכים לקצר.
*****במיוחד כול הדיון מהי המשמעמות של המילה שור לא ידעו כי אין באמת מסורת
*****כי אין באמת מסורת
שנמסרה לפרש ולהסביר את התורה לכן נמצא רק ויכוח ולא ידעו לכן התווכחו ואין צורך גם להכריע כי דברי רב מאיר הם צריך לקצר כנזכר ולהגיע מיד לדברי רב אלעזר.
הרי 28 מהעמודים הם דיון בדברי "מי שקבעו שדבריו לא הלכה" כנזכר ויכלו לקצר והיו צריכים לקצר כי דבריו לא הלכה ולא גילו מהי ההלכה במקום דבריו והיו צריכים לקצר דווקא לפי שיקול בזםר הרבני שיטה חינוכית של הזרם הרבני, לעולם ללמד קצר כנזכר ולא רק שיקול חילוני להכין ספר איכותי עבור ספר לימוד אבל מתעקשים ללמד מתוך ספר "בעייתי" הנחשב בעייתי לפי "שיטת החינוך" של הזרם הרבני שהיא לעולם ללמד קצר. האיכות גרועה אך מתעקשים להשתמש בו כספר לימוד.
כמה מילים? מהמשנה רק 21 עשרים ואחת מילים שייכות לדברי רב אלעזר וגם אותן ראוי לקצר כדי ללמד קצר לפי השיטה החינוכית הנזכרת= לעולם ללמד קצר ורק עליהם לעשות דיון ולא לדון 28 עמודים בדברים לא הלכה. ובניסוח מעורפל לא ברור, שמוטב למחוק
*****כמו הכותב תזה לעבודת גמר המנחה/פרופסור אומר למחוק דברים, ואין תירוץ "פרט אחר טוב לכן לא אמחוק זה" כי צריך להכין קובץ איכותי וצריך למחוק וכן בתלמוד יכלו למחוק והיו צריכים למחוק כדי ללמד קצר כי אמרו לעולם ללמד קצר בגמרא פסחים ועוד זאת שיטה חינוכת של זרם רבני.
אז במקום כ-9500 מילם אשר כנזכר כעשרים עמודים יכלו לקצר עד כעשרים מילים. 20 מילים במקום 20 עמודים.
ורק עליהם לדון ולקצר את כול השאר כי יכלו לקצר כי דברי רב מאיר כנזכר סתם משנה רב מאיר וקבעו שדבריו לא הלכה בגמרא עירובין לפי שיקול שנשמר שם ולא נסתבך בזה רק שיש שיקול שם.
אז במקום 9500 מילים על 31 עמודים נשאר רק כעשרים מילים לדון בהן
וכול האריכות של הפרשנים, שעל המיותר, גם מיותרת ויכלו לקצר, כי מסביר דיון של דברים שהדת עצמה פסלה כי קבעה לא נחשבי להלכה לפי הכללים הנזכרים
הרי21 מתוך 9500 מעט מאוד.
2
על דברי רב אלעזר יש דיון והוא פחות משלוש מאות מילים 275 עד הדיון שאחריו בדברי "סתם משנה" שכנכר רב מאיר ולא הלכה אז במקום 9500 שהכבידו יכלו לקצר לפי שיקולים דתיים מלבד שיקול חילוני "להכין ספר לימוד איכותי" אך מתעקשים בשימור ספר שלפי "שיטת חינוך בזרם הרבני" פסול ומתעקשים ללמד מספר בעייתי עם תוכן מעורפל במקום לטפל בתוכן בעריכה ולא ללמד מספר שבוא דברים מיותרים או מעורפלים כמו
***דיון מהי משמעות המילה שור זה מעורפל ולא ידוע. התווכחו כי אין מורשת לפרש את התורה. שמואל לא ידע ממסורת מהי המשמעות. הוא התווכח אם רב אחר אז יכלו לקצר והיו צריכים לקצר לפי המורשת עצמה לעולם ללמד קצר כנזכר לקצר מה שמעורפל כדי להגיע למה שאיכותי יותר באופן יחסי.
וכן כול הפרשנות שהערימו על הדיונים האלה מיותר להדפיס וללמד כי מסביר דיון על מה שנפסל כנזכר כי קבעו אין הלכה כדברי רב מאיר והרי משנה בלי זם הנקראת סתם גם של רב מאיר כי סתם משנה רב מאיר
חמור מאוד שספרים מאוחרים כללו דברי רב מאיר כאילו הלכה בניגוד למורשת שקבעו דבריו לא הלכה וגם שמרו שמשנה בלי סם הנקראת סם גם של רב מאיר ובסיבה זו מחקו את שמו להראות שלא הלכה ויכלו לקצר גם דבריו והיו צריכים לקצר כנזכר
עוד דוגמה ממסכת השותפין שקראו לה בבא-בתרא
גם בפרק השותפין של מסכת השותפין יש דיון על ניסוח מעורפל שיכלו לטפל בניסוח כאשר הכריע כבר רב גרשום ואז הדיון מיותר ושיקול נוסף שגם פיסקה ההיא הקטע של רב מאיר כי בלי שם אז לפי המורשת של רב מאיר ולא הלכה אז יכלו לקצר והיו צריכים לקצר כנזכר ואז כול העמודים עד אז שיש בהם יותר מאלפיים מילים
הרי 2160 יכלו לקצר וכן הפירוש שהוא בדרך כלל מעט יותר מילים מהדיון 400 מילים דיון זקוקים לכחמש מאות להסביר כול הדיון וכול הפירוש יכלו לקצר עד דברי רב יוסי ואז על דבריו לעשות דיון
אך מתעקשים לא לערוך עריכה להכין ספר לימוד לפי הכללים ומתעקשים להתשמש בספר לימוד הנוגד את כללי עצמם אז עם מזמינים אותנו ללמוד גמרא יש בעיה כי לא הכינו ספר לימוד איכותי כי יש הרבה אריכות במה שמעורפל שיכלו לתקן ויכלו לקצר כדי להגיע מהר למה שכן נחשב הלכה למשל דברי רב יוסי אחרי אלפיים מילים שיכלו לקצר
על דברי רב יוסי יש דיון כי על דבריו בערך שלושים מילים יש דיון של ארבע מאות מילים פחות מעמוד אחד בדפוס שלנו עד הקטע הבא שלא הלכה לפי הכללים במורשת היהודית עצמה ויכלו לקצר עד הקטע ההלכתי הבא להגיע מהר למה שנחשב הלכתי לפי ההלכה דברים שלפי שיקול חילוני גם אין תועלת אבל לפחות לערוך לפי שיקולים דתיים גם את זה מסרבים לתקן לכן עלינו להכיר שספרי הדתיים מאוד בעייתים לא רק לפי שיקול חילוני שאין תועלת בשיטה להכתיב לכולם מה לעשות כאשר אחד לא מזיק לשני אלא דוקוא לפי שיקולים דתיים הספרים בעייתים
מפרק שלישי של מסכת השותפין יש הכבדה נוספת מיוחדת לאותה מסכת שהפרשן האריך מאוד הרבה יותר מהרגיל ואומנם יש פרשן אחר רב גרשום שלא האריך כול כך ויכלו להעדיף אותו פי השיקול של המורשת ללמד קצר כי חשוב לעולם ללמד קצר אך החליטו להכביד לא קרק הכבדו של עול ונטל מיותר כי באמת יש פרשן טוב הוא רב גרשום אלא אף בניגוד לכלל הנזכר המכוון לעולם ללמד קצר שהוא שיקול דתי
כי חלק מהדת מכוונת ללמד קצר ושז ה לעולם ללמד קצר
אחרי הדיון בדברי רב יהודה אשר מוצדק לפי הכללי הנזכרים כי לא דברי רב מאיר כי שמו רב יהודה זה רב אחר
יש עוד מקום לתיקון רק לדוגמה לא המקום היחיד לתקן
מדף מא עד דברי רב יהודה של מלבן יכלו לקצר וכן הדין שעליו והאריכות של הפרשנים להסביר דיון מיותר כי על מה שלא הלכה ואת מה כן הלכה לא חזפו אז יכלו לקצר ולשתוק והיו צריכים לקצר כנזכר לעולם ללמד קצר לעולם
שם דיון של 6880 מילים על פרטים שנדחו ולא נשחבים הלכה כי דברי רב מאיר קבעו לא הלכה הם ואלה משנה בלי שם הנקראת סתם משנה רב מאיר וכאן בגלל הפררשן שהאריך מאוד הרבה יותר מהרגיל זה תופס בהשערה בקירוב במקום
7000/450=14
תופס 35 עמודים אך אילו היו מספר השורות כרגיל רק 17 עמודים בקירוב בערך ואז על דברי רב יהודה של מלבן יכלו לעשות דיון וגם את זה יכלו לקצר כמו במאמר הבא ואמנם כל מה שבין זה לזה התופס בפוס שלהם הרבה עמודים זה לא באמת אריכות כי רק שבע אלף מילים ר בגל אריכות הפרשן הוא האריך מהרגיל וזה תופס את המקום ואומנם כול הדין עלמה שלא הלכתי יכלו לקצר כדי להגיע מהר למה שהלכתי כדרך שרב יצק ריף רגיל לקצר כך לפי כלל ים הנזכרים לפי שיקול מה הלכה ושצריך לקצר כי לעולם ללמד קצר יכלו לקצר אך הכבידו והכבידו והכבידו בדרבים שלפי שיקול הלכתי יכלו לקצר ובמאמר הבא נדון בדברי מלבן
בדברי מלבד על נח עמוד ב פעם הבאה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
