עם אלה החיים נחייה

זה כבר קרה לי פעם... ולא פעם אחת

אני מדברת על לאבד רגשות, רגשות אמיתיים כאלה שבאמת יש להם משמעות ואז יום בהיר אחד הם נעלמים, בלי שום הזהרה... בכל פעם שמשהו טיפה מאיים על הביטחון או מערער את השליטה שלי בחיים שלי זה מה שקורה, אני מאבדת רגש. במובן מסוין הרגש מתהפך והופך גם לסלידה.. כל הדברים שבעבר כ"כ אהבתי ומשכו אותי בבנאדם נראים לי על סף המבחילים. אני יודעת מתי זה מגיע, ויש לי תחושה זה מתחיל לקרות.. אני ממש מקווה שלא כי אני באמת אוהבת אותה, אני מקווה שהפעם זה סתם.. שזה בגלל שלא ראיתי אותה שבוע שזה בגלל שאני מפחדת להפגע אז נסוגתי טיפה אחורה ושהי תראה לי שאין לי ממה לפחד.

התחלתי ליהיות קנאית ממש.. אני אומנם לא מראה את זה ואני גם לעולם לא אראה אבל אני מרגישה את זה בפנים אצלי ואני ממש לא מעניינת בזה. אבל אני כן מעוניית בה ואני מקווה שאני מוכנה לעשות את ההקרבה הזאת בשבלה.

נהיתי פאטתית בגללל הקינאה הזאת... לגולס ידיד טוב שלי הפך גם לידיד טוב שלה ואני הכי בעד ואני הכי דוחפת אותו לזה ואפילו עזרתי לו עם אחת החברות של חברה שלי ועכשיו הם ביחד ומטריף אותי שאני מקנא כשהו אצלה.. זה נוגד בערך כל דבר שאני מאמינה בו... ואני לא בטוחה אם אני מקנא בזה שהוא ראה אותה 3 פעמים השבוע ואני לא או זה שהו לידה עכשיו ואני לא (אפילו שהוא תמיד אצלה עם חברה שלו) או שאני מקנא כי... חח אני אפילו לא יודעת למה... וזאת לא אובססיה אני רוב הזמן כן עסוקה בחיי אבל כשאני עסוקה בה יש בי צד שכן מקנא וזאת קינאה ממש מינורית אבל היא מנקרת בי... קינאתי רק פעם אחת בחיי וזה היה לפניי שנתיים וזאת ממש לא אותה התחושה... לפני שנתיים ממש ממש ממש ממש קינאתי כאילו זה הטריד אותי במשך מינימום 2-3 שעות ביום ואיתה זה יותר מציק ממטריד.. אקיצר אני לא יודעת אם אני מקנא אבל ניראלי שכן.. אז נסתי להפסיק את זה מעט והתחלתי לעבור לתהליך הדליט מסתבר, מה שאני ממש לא מעוניינת בו. אז הפסקתי איתו אני רק מקווה שלא מאוחר מדיי.

ואני כן אוהבת אותה בזה אני בטוחה השאלה כרגע באיזה דרך וצורה... כי אני לא יודעת עד כמה המשיכה עדיין שמה.

רבתי עם אמא השלמתי איתה (הרגשתי כאילו אני בת 16 שוב.. וזה לא דבר טוב) אבא חוזר היום מאילת והיתה לו אתמול יומולדת אז מזל טוב פאפי

אהה ועוד דבר אני חייבת להשלים שעות שינה ושאבא ישכנע את אמא לתת לי לצאת אני חייבת לראות אותה כדי שכל הסימני שאלה יעלמו.

ניתראה מחר (כן כן אני יודעת שאני פריקית של שליטה) 

בחמישי היתה מסיבת גיוס לידיד שלי ולא חשבתי שאני אראה שמה אנשים שלא ראיתי בלי להגזים 3 או 4 שנים וזה היה כייף והיה אלכוהול כמובן ושאני לא אשתה...
היה מצחיק מסתבר שהרבה אנשים שלא היתי איתם בקשר לא ידעו עלי, ואז חברה שלי באה וצירפתה אותי מולם והם היו עוד יותר בשוק כי עליה הם בכלל לא האמינו.. כל הערב יצא שהכרתי אנשים חדשים, ויצא לי ולעוד איזה אחת לנהל שיחת חולין כזאת, חברה שלי באה ונתנה לי נשיקה ואז ההיא כולה נדלקה , פתחה את עניים אז הסברתי את העניין והיא עוד יותר נדלקה.

מפה לשם יצא שחברה שלי שידלה אותי להתנשק איתה כמובן שאני לא התנגדתי בכל זאת היא היתה ממש סקסית, חברה שלי רצתה לראות אם היא סתם תחשוב שזה סקסי או שהיא תקנא... תנחשו מה קרה בסוף (כן היא קינאה)...

ביאס אותי טיפה שבקושי יכולתי אפילו לנשק את חברה שלי שמה כי חברות של אחותה ואחותה היו במסיבה והן לא יודעות עליה...

לקראת סוף המסיבה אפריקה הגיע (כן שם בדוי) וזה הריי לא סוד זה שיש לא מעט מתח מיני ביני לבינה (בלשון המעטה) כמובן נורא שמחתי לראות אותה היא באה עם עוד חברה טיפה מוזרה שלי שאני ממש לא זוכרת איך קוראים לה..

חברה שלי היתה צריכה ללכת לכמה זמן ואני נשארתי במסיבה ויצא שאני אפריקה והחברה שלה הינו לבד בחדר חשוך (לא לא קרה כלום!!)

אני כולי באה נותת לה חיבוק והיא תוך כדי החיבוק מתחילה לנשק לי את הצוואר, אז כזה החזרתי לה כי היא יודעת שזה עושה לי את זה.. ואני יודעת מה עושה לה את זה אז..

נישקתי לה טיפה את הצוואר,

עליתי לאוזן תוכדי מגע של השפתים על הצוואר,

נישקתי אותה בעדינות,

העברתי את הלשון על התנוך ואז טיפה לפנים האוזן

ונשפתי לה לתוך האוזן

וכמובן ידעתי שהיא תתחרמן הבעיה שתוך כדי שעשיתי את זה היא נישקה לי את הצוואר ונשכה אותו בעדינות (פה זה כבר מתחיל ליהיות מסוכן) למזלי אני יודעת לשלוט בעצמי הסתכלתי עליה ופשוט הסתובבתי והלכתי זה היה קרוב מדיי..

אחרי זה היא באה ונתנה לי חיבוק ולחשה לי שיש לנו מזל שלי יש את הכוח להגיד לא, כי היא לא היתה מסוגלת.

כשבאתי ללכת ראיתי אותה ועוד כמה מעבירים שאכטה כמו יצורים.. וטיפה כעסתי עליה כי היא הבטיחה לי שהיא תפסיק.. היא הבינה שהתעצבנתי אז היא רצה אלי סובבה אותי ונתנה לי חיבוק וביקשה סליחה, ואמרה לי שבכל פעם שאני מתקרבת אליה, כל צעד יותר קרוב אליה גורם לה לרצות לתפוס אותי ולא לעזוב, ושאני כל פעם מחדש גורמת לה לרצות אותי יותר ויותר...

וזה לא שאני לא רוצה אותה אני פשוט רוצה הרבה יותר את חברה שלי, ואת חברה שלי אני ממש אוהבת (אבל איכשהו בראש שלי זה נשמע לפעמים כמו תירוץ למרות שבלב שלי אני יודעת שזה לא)..

היא שוב נישקה לי את הצוואר והסתכלתי עליה ואמרתי לה שאני לא כועסת, אני פשוט דואגת לה, ושאני לא אמא שלה ושהיא תעשה מה שהיא רוצה, ואז לחשתי לה על האוזן שאחרי שראיתי את מה שראיתי כבר הרבה פחות בא לי עליה, הסתובבתי ללכת והיא תפסה לי את היד ואמרה לי שאם לא היתה לי חברה היתי שלה.. המשכתי ללכת והיא אמרה בקול שהיא יודעת שאני אוהבת אותה וכל מה שעשיתי אחרי שהמגע ניתק היה לשיר "אולי בזמן אחר אולי במציאות אחרת תהי בשבלי בשבלי מאושרת ויופיך ילטף את חיי אך אולי מאוחר מדיי" (כן אני שומעת גם מזרחית בנוסף לכל... ניראלי סבתא היתה מוציאה אותי מהירושה אם זה לא היה ככה XD)

אפריקה מסבכת אותי יותר מדיי.. מצאתי את עצמי חושבת עליה טיפה פחות ממה שאני חושבת על חברה שלי והחלטתי להתרחק טיפה... אני יודעת שאם אני אנסה שוב לקחת את המושכות טיפה יותר אלי כדי לחסום את אפריקה, אני אאבד כל רגש אליה והכי גרוע גם לקטינה שלי (כן אצלי זה סוג של מתג אבל לא כ"כ מתוחכם בשניה שאני עושה דליט זה מוחק את הכל!)

אני נמשכת לאפריקה ברמות קשות אבל אני באמת אוהבת את הקטינה שלי וגם אליה אני נמשכת בצורה טיפה שונה(או כמו חברים שלי קוראים לה וואדים ;])

מסקנה: אפריקה + אלכוהול + מקום ריק וחשוך = צרות. לברוח!!!
 

קמתי בבוקר והוצאתי מביין הבגדים שלי בארון את הסטיקר של גלעד... זה שיצא ממש בהתחלה ושמרתי עליו טוב שלא ילך לאיבוד (בתיקווה שלא אצטרך להשתמש בו), והיום בבוקר היתי דבוקה למסך עם הסטיקר ביד כדי לראות ולוודא שהוא מגיע הביתה חיי, נושם והולך. וברגע שראיתי אותו במדי צה"ל מצדיע לראש הממשלה שלנו קרעת את הסטיק עם תחושת סיפוק וחיוך של אושר על השפתיים ודמעות של עצב בעניים... אני שמחה שהילד של המדינה חזר אבל אני רק יכולה לקוות שהמחיר ששילמנו לא יהיה כבד מדיי.
ברוך הבא גלעד כמה טוב ששבת הביתה

זוכרים את האקסית "הג'ינג'ית הראשונה"? אז שלחתי לה את המכתב

לגולס ראה אותה קוראת את המכתב והוא אמר שאחרי שהיא קראה אותו היא וחברה שלה פשוט נעלמו..
אני שמחה שזה הזיז לה ואני מקווה שהיא סלחה לי... ותאמת שיש בי צד שכן רוצה שזה יחזיר אותה קצת אחורה אבל באותו הזמן אני לא רוצה כי אני כן רוצה שיהיה לה טוב וזה בטוח יעשה לה רע..

יום כיפור היה נפלא
אני וסרג'יו הלכנו לפגוש את חברה שלי חנניה היתה שמה והקבוק והגבוהה (חברות שלה) וכמובן איך אפשר כיפור מלא חטאים בלי זרפיפה (כיפור שעבר גם העברנו ביחד והיה פשוט מדהים גם בזה וגם בקודם) חברה שלי צמה ובהתחלה היא סירבה לתת לי נשיקה אז לא נסתי ואז היא נישקה אותי..

לא הבנתי כמה באמת אני אוהבת אותה עד הכיפור הזה... אני גלתי שכשפוגעים בה אני נפגעת זה מוזר לי..

אהה ואני קיטשית ברמות הקשות כפי ששמתם לב... זה מגעיל בחיים לא היתי ככה.. אני יותר מהאנשים שרואים זוג כזה ועוברת בי חלחלה.. היא לא שינתה אותי היא פשוט הוציאה בי צד שלא הכרתי ממש... היא מלמדת אותי להרגיש נט, בדרך הכי תמימה ולא פיזית שקיימת, דרך שאני חשבתי שנמצאת רק באגדות. היא משו מיוחד ועליה אני הולכת לשמור

נ.ב- הראש והלב עדיין בסינכרון מושלם אבל ניראלי שאם זה ימשיך ככה יכוליות שזה כבר לא יהיה ככה ולכו תדעו אולי אני אהיה טיפה פחות רובוט  ויותר אנשית