עבר קצת זמן מהפעם האחרונה שלי פה...

שקעתי בנוסטלגיה, דפדפתי בתמונות ישנות, נזכרתי בשיחה במילואים בה דיברתי עם בחור מקסים על דברים שהפסקנו לעשות

כי אנחנו לא מוצאים להם זמן, ואחד מהם אצלי זו הכתיבה.

אז עם קולדפליי ברקע, וחתול מיילל לידי החלטתי לחזור לבדוק מה קורה בשכונה הישנה.

נראה שלאחרונה כח הרצון שלי נעלם כלא היה.

אני בקושי לומדת, בקושי מצליחה להכריח את עצמי ללמוד, העלתי במשקל ואני נמצאת במשקל הכי גבוה שלי אי פעם..

אני מדוכאת לעיתים, ונראה שדברים או חולפים לידי כלא היו, או עוברים בי ומשאירים חותם מזעזע.

לפעמים ישנה תחושה שהמוח של נכנס למצב של ניתוק זמני, שמתמשך ומתמשך...

אני רוצה לכתוב עוד אבל אין כח, בחיי...