אוף, אני עכשיו מסתכלת בתמונות של בנות מהשכבה הקודמת שלי, (אני כבר לא איתם בביהס) והן נראות לי כ'כ שמחות, כ'כ מאושרות, אני לא בדיוק יודעת האם הן שמחות רק בתמונה, או שבחיים הרגילים הן גם שמחות..

אני מוצאת את עצמי כמה וכמה פעמים יושבת מול הפייסבוק, מסתכלת בתמונות ופשוט רוצה להיכנס לתוך אותה התמונה, להיכנס אליה ולעולם לא לצאת ממנה, לא לצאת ממנה אל החיים האמיתיים, החיים שלי..

אני מאוד לחוצה וכלום כבר לא חשוב, אני מרגישה שאני נמסה והכל יחד איתי, אני מרגישה שאין לי מקום בעולם, שהעולם לא רוצה אותי,

ואמא מעצבנת כ'כ, היא רודפת אחריי :" אכלת?" "תאכלי" שתסתום כבר!!!! אני לא יכולה איתה !

זהו,בימים האחרונים ירד לי עוד המצב רוח,

ותגידו, גם אתם תמיד מתגעגעים לעבר, או שזו רק אני?!

היום היה יום די רגיל, לא משהו מיוחד,סתם שיעמום, אבל אני הכי אוהבת בכל יום-את הלילה, הרגעים שבהם הכל שקט, הרגעים שבהם אני לבד..(משהו שכתבתי:)

 האופק רחוק , והרחוק הוא קרוב

ואני פה לבד, מנסה לא לדאוג

והחושך סוגר עלי מעל העולם

ואני פה לבד, מכוסה בדם.

השנייה שעכשיו ברגע עברה

והמחר שיהיה כבר היה.

אסתכל אחור ואביט בשתי עינייך

שדומעות כמו אז, שנשטפו שתי עינייך.

בגשם הראשון , כשהיית אז ילדה

ששאלת את אביך: "למה כ'כ רע? "

ולך הוא ענה בחיוך מאולץ:

"הרע שלי,הוא לא הרע שלך".

וממשפט זה לא הבנת דבר

כי היית אז ילדה, ועכשיו מאוחר

אז אסגור הדלת

שמושכת לחיים

כי איתך רוצה אני ללכת

אל מקום מיבטחים.    

שיהיה לכם לילה טוב אנשים, תנסו לחשוב על דברים טובים ..